העסקת ילדים
העסקת ילדים או עבודת ילדים היא עבודה המוטלת על ילדים ונוער (מי שטרם מלאו להם 18 שנים). העסקת ילדים בעולם המערבי בזמן המהפכה התעשייתית הייתה דבר שבשגרה. במהלך השנים קמה התנגדות לכך, ונוצרו אמנות וחוקים המגבילים העסקת ילדים ומסדירים אותה. בישראל עוסק בכך חוק עבודת הנוער.
סוגי עבודות לילדים כוללים עזרה בעסק המשפחתי וכן ניקוי חלונות של מכוניות, צחצוח נעליים, מכירת פריטים קטנים כגון סיגריות וכדומה. ישנם ילדים העובדים כמדריכי תיירים ולעיתים יחד עם בעלי חנויות ומסעדות, על מנת להביא לקוחות לעסק. כמו כן, ישנו סחר בילדים, שימוש צבאי בילדים, זנות של ילדים, סחר בסמים, סחר לא חוקי המעורב בהפרת זכויות יוצרים וילדים שחקנים וזמרים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העסקת ילדים בעולם המערבי בזמן המהפכה התעשייתית הייתה דבר שבשגרה. ילדים הועסקו גם במפעלים. באנגליה וסקוטלנד בשנת 1788, כשני שלישים מהעובדים במנפטות הכותנה היו ילדים.[1] הילדים שיכלו להתמודד עם העבודה במפעלים הפכו בבגרותם לעובדי מפעל מן המניין, כך שהרכב כוח העבודה במפעלים החל לסטות לכיוון פועלים בוגרים לפני שהופיעה התערבות חוקתית משמעותית.
בין הראשונים שהתנגדו להעסקת ילדים היה הסוציאליסט האוטופיסט האנגלי רוברט אואן, שפעל להגבלת הגיל המינימלי להעסקת ילדים לגיל 10 ומעלה. לאחר מכן, כחלק מהרגולציה של עבודת ילדים, התקבלו מספר חוקי עבודה שמטרתם הסדרת מספר שעות העבודה של ילדים ושיפור תנאי הבטיחות במפעלים.
במאה ה-19 העסקת ילדים הייתה נפוצה באירופה. עם התפתחות שיח הזכויות, עבודת ילדים קיבלה משמעות לוואי של ניצול שיטתי של ילדים בתחום העבודה, עם מעט פיצוי והתחשבות בהתפתחות האישית ובהיבטי בטיחות, בריאות והחיים בכלליות.
סוגיית עבודת ילדים עמדה למבחן בשיח זכויות העובדים שהתפתח במאה ה-20. שיח זה אופיין בהצבת העובד במרכז, ושאלת עבודת הילדים והנוער נבחנה בבחינת השפעת העבודה על ההתפתחות של הילדים והנוער. עם התפתחות שיח זכויות העובד מחד, וזכויות הילד מאידך, עבודת ילדים ונוער הוגבלה לגילאים ועבודות מסוימות וכן נקבע שכר מינימום ותנאים מקלים נוספים.
הרציונל בבסיס הגבלות אלה הוא ההכרה בזכות הילדים לקבל השכלה נאותה, וזכותם לשעות פנאי על מנת לאפשר מנוחה לצורך ערנותם בזמן שעות הלימודים. כמו כן הכיר שיח הזכויות בזכותם של ילדים לפנאי וחופשות מלימודים. עם זאת, בגילאים מסוימים הותרה עבודה ילדים בימי החופשה.
על פי דו"ח ארגון העבודה הבינלאומי, בשנת 2016 הועסקו 218 מיליון קטינים בגילאי 5–17 ברחבי העולם, מתוכם 152 מיליון במה שמוגדר כ'עבודת ילדים'. 73 מיליון מהילדים העובדים, הועסקו במקצועות שהוגדרו מסוכנים.[2] 48% מהילדים העובדים היו בגילאי 5–11, 28% בגילאי 12–14 ו-24% בגילאי 15–17. 71% מעבודת הילדים הוא בענפי החקלאות, 17% בתעשייה ו-12% בשירותים.[3]
רגולציה של עבודת ילדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדינות מערביות מסוימות, העסקת ילדים מתחת לגיל מסוים היא אסורה ונחשבת לניצול. עצרת האו"ם הכריזה על שנת 2021 כשנה הבינלאומית למיגור התופעה, וביקשה מארגון העבודה הבינלאומי להוביל מאבק זה. על פי החלטת האו"ם, על המדינות החברות בארגון לפעול למיגורה של עבודת ועבדות ילדים בעבודות סיכון גבוה, כחיילים-ילדים, בזנות, בבלדרות סמים ובמקצועות בסיכון גבוה, עוד בשנת 2021 עצמה. היעד שהציב האו"ם הוא מיגור כולל של תופעת העסקת הילדים עד לשנת 2025.[3] ארגון העבודה הבינלאומי קבע ב-1973 אמנה לקביעת גיל מינימלי לעבודה (שיעמוד לפחות על 15, או על 14 בתנאים מסוימים),[4] ובשנת 1999 אמנה נוספת באשר למיגור 'הצורות הגרועות ביותר של עבודת ילדים'.[5] האחרונה, אושרה על ידי 187 המדינות החברות בארגון. שתי האמנות נתמכות גם על ידי האו"ם.
השימוש בילדים קטנים כעובדים, תוך מניעת לימודים ורכישת השכלה, נחשב כיום להפרה של זכויות האדם ועל כן הוצא מחוץ לחוק במדינות רבות. מדינות מתפתחות רבות אינן אוסרות עבודות ילדים, שכן משפחות שלמות תלויות בהעסקת ילדי המשפחה, ובמקרים מסוימים זהו מקור ההכנסה היחיד של משק הבית.
לאחרונה, כחלק מהשיח סביב אחריות תאגידית, הורגשה דאגה בינלאומית ביחס לרכישה של מוצרים אשר יוצרו באמצעות העסקת ילדים. יש החוששים כי הטלת חרם על מוצרים המיוצרים על ידי ילדים תגרום לילדים אלו לפנות לעיסוקים מסוכנים יותר, כגון זנות או חקלאות. במחקר של יוניצף, ארגון האו"ם למען הילד, נמצא כי בין 5,000 ל-7,000 ילדי נפאל פנו לזנות לאחר שארצות הברית הטילה חרם על השטיחים תוצרת נפאל, שיוצרו על ידי ילדים, בסוף המאה ה-20. כמו כן, לאחר שחוק "הרתעת העסקת ילדים" הוצג לראשונה בארצות הברית, כ-50,000 ילדים פוטרו מעבודתם בתעשיית ההלבשה בבנגלדש. עקב כך פנו ילדים רבים ל"שבירת סלעים, רוכלות רחוב ואיסוף סמרטוטים", כאשר "עבודתם החדשה מסוכנת ומזיקה אף יותר מעבודתם בתעשיית ההלבשה".[6]
העסקת ילדים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-20 של המאה ה-20, הובילו שביתות של בני הנוער חברי הנוער העובד לחקיקת חוק ההגנה על נערים במקומות העבודה על ידי המנדט הבריטי. משנת 1953 מוסדרת העסקת ילדים ונוער בישראל בחוק עבודת הנוער.[7] בחוק נקבעו גיל מינימלי להעסקת ילדים, ימי עבודה של ילדים, איסור עבודה בלילה, עבודות אסורות, ועוד. "הסתדרות הנוער העובד והלומד" היא הארגון היציג של בני הנוער העובדים בישראל. היא מסייעת לבני נוער בחלוקת דפי מידע וזכותונים, בייצוג משפטי ובאכיפה אזרחית נגד מעסיקים הפועלים שלא על פי החוק.
חוק עבודת הנוער אוסר על העסקה של נערים מתחת לגיל 15 במהלך שנת הלימודים, ובחופשים מתחת לגיל 14. בתחום ההופעות והפרסום יכול שר העבודה לאשר העסקה של ילד קטן יותר למשך תקופה מוגבלת, ובכפוף לכך שהדבר לא יעשה בשעות הלימודים. החוק אוסר על העסקת בני נוער למעלה מ-8 שעות ביום (9 שעות במקום שנהוג בו יום עבודה בן 9 שעות) ו-40 שעות בשבוע, ואוסר על העסקת בני נוער ביום המנוחה השבועית. לבני נוער נקבע שכר מינימום ייחודי - 70% משכר המינימום הכללי עד גיל 16, 75% עד גיל 17, 83% עד גיל 18 ו-60% לבני נוער העובדים במסגרת חוק החניכות.[8]
תקנות עבודת נוער קובעות שורה של מקצועות ועבודות בהן אסור להעסיק בני נוער - לרבות מגבלות על נשיאת משקלים, חשיפה לחומרים מסוכנים, עבודה עם מגוון מכונות מסוכנות ועוד. החל מאוגוסט 2018 אסורה גם עבודת בני נוער באתרי בניה[9] תקנות עבודה בגובה אוסרות על העסקת בני נוער בכל עבודה בגובה.[10] בענפי הבידור, הדוגמנות והפרסומות נקבע כי העסקת בני נוער מחייבת אישור הורים כתוב, וכי יש לאפשר להורים להיות נוכחים בכל זמן העבודה והחזרות.[11]
בכנס באר שבע לשלום הילד 2009, שארגנה המועצה הלאומית לשלום הילד, הוצגו על ידי משרד התמ"ת נתונים בנושא העסקת ילדים בארץ: 12% מהילדים בגיל 11–15 עובדים, כאשר שיעורם במגזר החרדי דומה (12.8%) ושיעור הילדים העולים החדשים גבוה מכך (13.8%). בגילאים צעירים יותר, עד גיל 11, מועסקים 3.1% מהילדים. זאת אף על פי שגיל העבודה החוקי במדינת ישראל עומד כיום על גיל 15 ומעלה. מנתונים של המועצה לשלום הילד עולה כי רוב הילדים הצעירים מתחת לגיל 15 מועסקים שלא כחוק בעבודות בשווקים: מכירה, סבלות, ניקיון, שטיפת כלים במסעדות, רוכלות, חקלאות ועוד.[12]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכל כספי, ההסדרים העיקריים החלים על העסקת בני-נוער בחופשת הקיץ, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 9 ביוני 2003
- דוד שי, עבודת נוער, באתר חילן
- שכר מינימום - זכויות צעירים בעבודה, באתר של הסתדרות הנוער העובד והלומד
ליאור לרנר, מתנה עצובה לילדי בוליביה: יוכלו לעבוד מגיל עשר, באתר TheMarker, 27 באוגוסט 2014- דוד טברסקי, דו"ח חדש: כ-150 מיליון ילדים בעולם נאלצים לעבוד למחייתם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 20 בנובמבר 2016
- האנה דרייר, ניו יורק טיימס, כלכלה של ניצול: ילדים שהיגרו לבד נשלחים לעבודות הנוראיות בארה"ב, באתר הארץ, 15 במרץ 2023
- העסקת ילדים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
עבודת ילדים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Douglas A. Galbi. Labor and the Division of Labor in the Early English Cotton Mills.1994
- ^ הערכה גלובלית לתופעת עבודת הילדים - ממצאים ומגמות 2012-2016, ארגון העבודה הבינלאומי (באנגלית)
- ^ 1 2 יעל אלנתן, עצרת האו"ם אישרה: מאמץ בינלאומי למיגור עבודת ילדים פוגענית עד 2021, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 29 ביולי 2019
- ^ אמנת גיל המינימום באתר ארגון העבודה הבינלאומי (באנגלית)
- ^ האמנה בדבר הצורות הגרועות ביותר של עבודת ילדים באתר ארגון העבודה הבינלאומי (באנגלית)
- ^ מתוך אתר יוניסף
- ^
חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953 לחוק עבודת הנוער, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ תשלום שכר לבני נוער, באתר כל זכות
- ^ עבודות אסורות לבני נוער, באתר כל זכות
- ^ תקנות עבודה בגובה סעיף 5
- ^ ניצן צבי כהן, אושר בכנסת: העסקה של נערים עד גיל 18 בענפי הבידור והדוגמנות תחייב אישור הורים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 30 ביולי 2023
- ^ אליה שילה, 'היום שווה להיות מעסיק מנצל', באתר ערוץ 7, 17 בפברואר 2009
