דייוויד הובל
 | |
| לידה |
27 בפברואר 1926 וינדזור, קנדה  |
|---|---|
| פטירה |
22 בספטמבר 2013 (בגיל 87) לינקולן, ארצות הברית |
| ענף מדעי | נוירופיזיולוגיה, נוירוביולוגיה |
| מקום מגורים | קנדה, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות מאונט רויאל |
| מקום לימודים |
הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת מקגיל |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
קרלה ג'יי שץ |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בתחום מערכת הראייה. הבנת עקרון פעילותם של תאי העצב בקליפת הראייה. | |
  | |
דייוויד האנטר הובל (באנגלית: David Hunter Hubel; 27 בפברואר 1926 – 22 בספטמבר 2013) היה ביולוג אמריקני ממוצא קנדי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה לשנת 1981, ביחד עם טורסטן ויזל, על מחקריהם בתחום מערכת הראייה[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הובל נולד בעיר וינדזור שבאונטריו, קנדה, ב-27 בפברואר 1926, להורים ממוצא אמריקני. סבו היגר כתינוק לארצות הברית מעיירה בווארית בשם לורדלינגן. ב-1929, משפחתו עברה למונטריאול, שם עברו על הובל שנות נעוריו.
מגיל 6 ועד גיל 18 למד באקדמיית סטרטקונה שבאוטרימונט, קוויבק. על תקופת לימודיו במוסד הוא אמר: [אני חייב] רבות למורים המצוינים שם, ובמיוחד למורתי להיסטוריה ג'וליה ברדשאו, מורה מסורה ונמרצת, עם מזג אירי בלתי נשכח, שעוררה את תשומת ליבי לאפשרות ללמוד לכתוב באנגלית הניתנת לקריאה
. הוא למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת מקגיל, והתקבל שם ללימודי רפואה. ב-1954 היגר לארצות הברית כדי לעבוד באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, גויס לצבא ארצות הברית ושירת בבית החולים הצבאי וולטר ריד. שם, החל הובל להקליט את פעילותם של תאים בקליפת הראייה העיקרית של חתולים ערים וישנים. בבית החולים וולטר ריד המציא את המיקרואלקטרודה המתכתית המודרנית, העשויה מלכה וטונגסטן, וכונן זעיר הידראולי. לצורך פיתוחים אלו היה עליו ללמוד מיומנות בסיסית בהנדסת מכונות. ב-1958 חזר לאוניברסיטת ג'ונס הופקינס והחל לשתף פעולה עם טורסטן ויזל. יחד גילו את סלקטיביות האוריינטציה של תאי קליפת הראייה ואת ארגון התאים הללו בעמודות. ב-1959 הצטרף הובל לסגל של אוניברסיטת הרווארד, שם כיהן עד מותו.
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניסויהם של הובל וויזל הרחיבו מאוד את הידע המדעי על אופן עיבוד המידע החושי. בניסוי אחד, שנעשה ב-1959, החדירו מיקרואלקטרודה לקליפת הראייה העיקרית של חתול מורדם. לאחר מכן, הקרינו תבניות אור וצל על מסך הנמצא מול עיני החתול. הם גילו כי מספר תאי עצב ירו אותות עצביים במהירות כאשר הוצגו לעיני החתול קווים בזווית מסוימת (אורנטציה מסוימת), בעוד שתאים אחרים הגיבו בעוצמה הרבה ביותר לקווים בזווית אחרת. כמה מתאי עצב אלו הגיבו באופן שונה לתבניות אור ולתבניות צל. הובל וויזל כינו תאים אלו "תאים פשוטים". תאים אחרים, שכונו על ידם "תאים מורכבים", הגיבו באופן זהה לתבניות האור ולתבניות הצל. מחקרים אלו הראו איך מערכת הראייה מרכיבה יצוג מורכב כל כך של המידע החזותי מגירויים בעלי מאפיינים פשוטים כמו קו.
הובל וויזל קיבלו את פרס נובל עבור שתי תרומות מרכזיות: האחת, עבודתם בנושא התפתחות מערכת הראייה, הכוללת גם את תיאורם של עמודות השליטה העיניות בשנות השישים והשבעים. השנייה, מעורבותם בייסוד בסיס נוירופיזיולוגי בחקר הראייה, תיאורם לדרך שבה אותות מן העין מעובדים במוח כדי ליצור גירויים ל"גלאי" קצוות, תנועה, עומק מרחבי וצבע, אבני הבניין של חוש הראייה. על ידי מניעת השימוש בעין אחת אצל חתלתולים, הם הראו כי העמודות בקליפת הראייה העיקרית המקבלות קלט מן העין השנייה, השתלטו גם על האזורים שבאופן רגיל היו מקבלים קלט מן העין העשוקה שאינה בשימוש. למחקר זה יש יישום חשוב להבנה של תופעת העין העצלה, סוג של ליקוי ראייה הנגרם מקיפוח חד-צדדי (של עין אחת) במשך תקופה קריטית מסוימת בילדות. חתלתולים אלו גם לא פיתחו אזורים המקבלים קלט משתי העיניים, דבר הדרוש לצורך ראייה דו-עינית. ניסויהם של הובל וויזל הראו כי העדפת קלט מעין אחת על מידע מהשנייה מתפתחת בשלב מוקדם בילדות, באופן בלתי הפיך. מחקרים אלו פתחו את הדלת להבנת וטיפול בקטרקט ילדות ופזילה. מחקרים אלו חשובים גם לשם הבנת הפלסטיות הקליפתית (תופעה בה קליפת הראייה, והמוח בכלל, משנים ומתקנים את עצמם במשך הזמן), וההבנה הכללית יותר, כי המוח הוא מבנה דינמי המשתנה ללא הרף. זאת ועוד, הבנת תהליך עיבוד המידע החושי בבעלי חיים שימש השראה ל-SIFT (ראשי תיבות של: Scale-invariant feature transform), שהוא אלגוריתם בתחום הראייה הממוחשבת, המזהה ומתאר מאפיינים מקומיים של תמונה. יישום של אלגוריתם זה נמצא במשימות כמו זיהוי חפץ על פי מספר נקודות וקצוות וכיוצא בזה, וזהו האלגוריתם שבו משתמשים בצורה הרחבה ביותר בעולם למשימות מעין אלה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דייוויד הובל, באתר פרס נובל (באנגלית)
- דייוויד הובל, באתר dblp
- ספרו המקוון של דייוויד הובל, עין מוח וראייה.
- דייוויד הובל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- דייוויד הובל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הוענק פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה, מעריב, 11 באוקטובר 1981
| זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | 
|
| 1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
| 1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
| 1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
| 2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024) | |