ברדיצ'ב
| |||
 | |||
| כנסייה בברדיצ'ב | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 ז'יטומיר | ||
| תאריך ייסוד | 1430 | ||
| שטח | 3,533 קמ"ר | ||
| גובה | 250 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 73,046 (1 בינואר 2022) | ||
| קואורדינטות | 49°54′00″N 28°34′00″E / 49.9°N 28.5666666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
| https://berdychiv-rada.gov.ua/ | |||
ברדיצ'ב (באוקראינית: Бердичів; ברוסית: Бердичев; בפולנית: Berdyczów; ביידיש: בערדיטשעוו) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, הממוקמת כ-40 ק"מ דרומית לבירת המחוז, העיר ז'יטומיר. היא נוסדה בשנת 1455, ובה כ-73,999 תושבים נכון ל-2021. הייתה עיר משמעותית בתולדות החסידות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי ההיסטוריון תאודור נרבוט מקור השם הוא השם של נסיך ברדיץ', אשר הקים את המבצר ברדיצ'ב. בשנת 1320 קניאז גדימינאס העביר את המחוז, בה נמצאת ברדיצ'ב, למשפחת טישקוביץ'. כתוצאה מאיחוד לובלין העיר עברה לכתר פולני, אך נשמרה בשליטה של משפחת טישקוביץ'.
מהמאה ה-16 עד סוף המאה ה-18 ברדיצ'ב הייתה תחת שלטון פולין.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1732, לאחר קבלת אישור מליידי תרזה דומיין[דרוש מקור], אישה שבבעלות משפחתה נמצאה העיר, ניתן צ'ארטר (כתב זכויות) לגילדה של החייטים היהודים, אשר שחררם מהתערבות הרשויות הקהילתיות.
בעיר התנהל יריד שנתי. בעלי העיר קבעו שכל זכויות המונופול שהיו תקפות כל השנה מתבטלות בתקופת היריד וכך יכלו היהודים לנצל את תקופת היריד לביצוע עסקאות בתוצרת חקלאית. התפתחות היריד הביאה להתפתחות העיר וזו בתורה גרמה ליריד להיות גדול ומרכזי יותר.
כתוצאה מכך צמחה אוכלוסייתה היהודית של העיר, וכך העיר נהייתה המרכז היהודי הגדול ביותר באזור (במיוחד מבחינת האוכלוסייה). בשנת 1765 מספר היהודים בעיר היה 1,220 מתוך 1,541 תושבים, וב-1789 גדל מספר היהודים ל-1951. מהמאה ה-17 עד הכיבוש הגרמני הייתה ברדיצ'ב עיר מרכזית ליהודים. רבי ליבר הגדול מברדיטשוב היה רבה הראשון של העיר וכן שימש בה באותה עת גם רבי יוסף חריף כאב"ד. בהיות רבי ליבר כבן 85 הגיע אליה רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שכיהן בה ברבנות, משנת 1785, ועד פטירתו בשנת 1809. הרחבה על ההיסטוריה של אותה תקופה בברדיצ'ב ודמותו אפשר לקרוא במקור זה[1].
על פי האגדה[דרוש מקור][דרושה הבהרה], רבי ליבר גר בצעירותו בעיירה סמוכה למקום בו נבנתה העיר ברדיצ'ב מאוחר יותר, והיה מתבודד ביערות סמוך לעירו. בעקבות תקרית שהייתה לו עם פריץ העיר, הבטיח לו הפריץ להקים עיר מיוחדת ליהודים – והיא העיר ברדיצ'ב.
בשואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערב מלחמת העולם הראשונה חיו בברדיצ'ב כ-50,000 יהודים, כ-70% מתושביה, אך עקב פוגרומים ותהליכים כלכליים וחברתיים תחת שלטון ברית המועצות, הצטמצם מספר יהודי העיר לכדי כ-23,000 טרם מלחמת העולם השנייה.
ב-7 ביולי 1941 נכבשה העיר בידי הגרמנים, ובעוד שרבים מיהודיה נמלטו ממנה מזרחה, הגיעו אליה אלפי פליטים יהודים מאזור מערב אוקראינה. הגרמנים החלו מיד במעשי התעללות ביהודי העיר, ובלקיחתם לעבודות כפייה, ועד סוף חודש יולי בלבד נרצחו בעיר כ-1,300 יהודים.
באוגוסט 1941 רוכזו יהודי העיר בגטו שהוקם בשכונה ענייה בה, מבלי שהתאפשר להם להעביר אליו רכוש או ציוד. בגטו שררה צפיפות קשה ביותר, וב-25 באוגוסט נרצחו בידי הגרמנים למעלה מ-500 מיושביו. בספטמבר 1941 נרצחו כ-1,300 יהודים נוספים מהגטו ליד הכפר חז'ין (Khazhin), וב-15 בספטמבר 1941 נרצחו כ-12,000 עד 15,000 מיהודי הגטו בבורות ירי ליד הכפר רדיאנסקויה (Radianskoye).
ב-30 באוקטובר 1941 נרצחו כ-3,000 יהודים נוספים מהגטו, וב-3 בנובמבר 1941 נרצחו כ-2,000 יהודים נוספים בידי האיינזצגרופן והמשטרה האוקראינית בסמוך לחוות סוקולינו (Sokulino).
ב-1 במרץ 1942 הועברו היהודים שנותרו בגטו למחנה קרסנאיה גורה (Krasnaya Gora), ובהמשך, הועברו אליו כ-700 יהודים נוספים מעיירות סמוכות. ב-16 ביולי 1942 רצחו חיילי ס"ד ושוטרים אוקראינים את כל יושבי המחנה, למעט מספר בעלי מקצוע, אשר נרצחו מאוחר יותר. כ-100 יהודים שהתגלו במקומות מסתור בעיר נרצחו במקום, וכן כ-70 ילדים יהודים שמצאו מקלט בבית היתומים בעיר. באותה תקופה נרצחו גם כ-70 ילדים ממשפחות מעורבות בעיר.
אחרי השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום קיימת בעיר קהילה יהודית המונה כ-100 נפשות, הקהילה מאוגדת במסגרת "איגוד הקהילות היהודיות באוקראינה" וברבנות העיר מכהן שליח חב"ד הרב משה שמואל טהאלער. בעיר קיים בית כנסת ומקווה טהרה, גן ילדים, בית תמחוי לנזקקים ועוד. בעיר קיים גם בית הכנסת אורחים 'תפארת בארדיטשוב וסביבותיה' בראשות הרב הגאון הצדיק רבי יעקב יוסף וירצברגער שליט"א עם מקווה טהרה מפואר הפתוח כל השנה לרווחת הציבור ללא תשלום! וכן מלון יהודי בשם "קריית קדושת לוי" על שמו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב.
בתי הקברות היהודיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר קיים בית קברות גדול שמשמש לקבורה עד היום הזה, בשנות השואה חולל חציו הראשון של בית הקברות עד לאזור ציונו של רבי לוי יצחק מברדיצ'וב "סניגורן של ישראל", בשנת 1989 שוקם הקבר מחדש ונבנה עליו ציון.
באפריל 2020 תוך כדי עבודות תחזוק ושימור של מתחם הציון, התגלה מתחת למבנה שרידי הציון המקורי של רבי לוי יצחק. לאחר התגלית החלו במקום עבודות שימור ייחודיות על מנת לשמור על המבנה והמצבה המקוריים.
קברו של רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב ממוקם בלב העיר ברדיצ'ב ברחוב shevchenka st, 15/25 berdychiv במקום היה בעבר בית קברות יהודי שנחרש עד היסוד בשנות שלטון הקומוניסטים ונבנה במקום פארק, לאחר מאמצים מרובים נמצא מקום ציונו של רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב והוקמה במקום מצבה מגודרת על ידי ארגון אוהלי צדיקים.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ברדיצ'ב- ברדיצ'ב, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- בנימין לוקין, ברדיצ'ב, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- ברדיצ'ב (Berdichev), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- ברדיצ'ב במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- אתר הנצחה לקהילת ברדיצ'ב ויהודיה
- אלכסנדר קרוגלוב (רו'), ברדיצ'ב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1517–1520), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- ברדיצ'ב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ברדיצ'ב (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צבי מרק ורועי הורן, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ידיעות אחרונות ספרים שאוהבים, 2017, עמ' 584. (בעברית)
