ארניס
ארניס (ידוע גם בשמות אסקרימה או קאלי) הוא שם המתאר את סגנונות אמנויות לחימה המסורתיות הפיליפיניות.
אמנות לחימה ייחודית זו, שהתפתחה עם השנים בשבטים הפיליפינים, מושפעת גם מתורות לחימה שהגיעו לאיים הפיליפינים, הן מהכובשים השונים והן מאלו שהגיעו לאיים במהלך מסעם. בלחימה הפיליפינית ניתן למצוא שימוש בכלי נשק רבים, אמנויות הלחימה הפיליפיניות מתמחות בלחימה במוטות עץ קצרים, בלוחמה בסכין ושילוביהם השונים (שני מקלות, מקל וסכין, חרבות וכו').
בפיליפינים הסגנון הנפוץ ביותר הוא שימוש במקלות (מקל בודד, שני מקלות, מקל וסכין וכו'), מספר שיטות מתמחות בסכינים או חרבות, אך הדגש לרוב הוא עבודת המקל. אמנויות לחימה פיליפיניות כוללות: מקלות, סכינים, חרבות, דולו ויד ריקה (הכולל גם היאבקות).
לוחם בשיטה זו מכונה "ארניסדור" או "אסקרימדור".
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארניס: השם נובע מהמילה arnés שפירושה "שריון" בספרדית עתיקה.
- אסקרימה: השם נובע מהמילה esgrima, שהיא גרסה פיליפינית של המילה הספרדית לסייף.
- קאלי: שם זה נפוץ בעיקר בארצות הברית. המילה חדשה יחסית בשימושה, ויש מספר סברות למקור ולפירוש המילה:
- מהמילה "קאליס" המילה לחרב בטאגאלוג.
- שיוך לאלה ההודית קאלי, אלת המוות וההרס.
- קיצור המילים "קאמוט" (יד) ו"ליהוק" (תנועה), בהתייחסות לתנועות היד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיטות הארניס הושפעו רבות מסגנונות יפנים. מאסטרים ורבים ממתאמני ומייסדי הסגנונות למדו בעבר קראטה, ג'ודו, ג'ו ג'יטסו, קנג'יטסו. היו גם השפעות רבות מהכובש הספרדי בכל הנוגע לשימוש בכלי נשק להביים, מסייף ועד מגוון רחב של שימוש בחרבות ופגיונות שהיו מאוד מגוונים מאזור אירופה. וכן מהסינים וכל העמים שבאו במגע עמם. לוחמי ארניס עושים כיום שימוש נרחב בלימוד לחימה בשילוב כלי נשק שונים, כגון מקל קצר, שני מקלות, לחימה בסכין, לחימה בשני סכינים, סכין מול סכין, סכין מול מקל, מקל עם סכין ועוד. שיטת הארניס חייבת את עושרה הלחימתי לגישה הפתוחה של אנשיה ולמגוון האתני והתרבותי הרב שלה. המצב שבו הפיליפינים היא מדינת איים אשר מפוזרים ומנותקים זה מזה, יצרה הפרדה בין הסגנונות השונים של הארניס והתפתחות של סגנונות רבים ושונים זה מזה.
המצב הכלכלי והחברתי בפיליפינים, האלימות הקשה והפשיעה הרחבה בנוסף למלחמות השבטיות חייב את הפיליפינים להתאים את עצמם וליצור שיטות יעילות וחזקות להגנה עצמית.
תור הזהב של האסקרימה היה בשנות ה-50, אז נפתחו בתי ספר רבים ללימוד אסקרימה בפיליפינים. מספר המתאמנים גדל בצורה משמעותית. קבוצות של מאסטרים ומתאמנים שיתפו פעולה והתאחדו ויצרו איגודים וסגנונות חדשים רחבים ומגוונים. תחרויות רבות וקרבות רחוב ללא חוקים התקיימו כדי לבחון את יעילות הסגנונות ולמשוך את הקהל לבתי הספר של המנצחים בתחרויות. למשל, במהלך התחרויות הללו נוצר סגנון חדש אשר נקרא באלינטאווק, שהוא איחוד של מספר שיטות אסקרימה. האסקרימה החלה להיות מופצת במערב הודות למספר מהגרים פיליפינים אשר היגרו לארצות הברית בשנות השבעים כגון אנחל קבאלס מייסד שיטת הסראדה האסקרימה אשר מתמחה בלחימה עם מקלות קצרים, לאו גירון מייסד הגירון אסקרימה שלחם כנגד הכיבוש היפני בעזרת סגנונו בידיים ריקות, ג'ון לאקוסטה, דוסה פארס, לייטנינג סיינטיפיק ארניס ועוד.
פאמבואן ארניס
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיטת הפאמבואן ארניס, זוכה כיום לפופולריות רבה, הן בקרב אמני הלחימה בארצות הברית והן בישראל. ראש השיטה כיום הוא אמה-גורו (ראש שיטה) רפי פמבואן, דור שישי לשיטת פמבואן ארניס, הביא את השיטה לארצות הברית כאשר היגר אליה בשנת 1983. אמה-גורו רפי מחויב לשימור השיטה והפצתה בחוג המשפחה וגם לאנשים נבחרים מחוץ לה, כאלה המגלמים את ערכיה: עבודה קשה, מחויבות ורצון ללמוד.
המשפחה שנקראה במקור סאן-בואנאוונטורה, נאבקה כמחתרת בכובש הספרדי ששלט בפיליפינים ונאלצה להתחבא ולשנות את שמה ל-פמבואן, כשם העיר שבסביבתה פעלה. מורשת זו נזכרת במספר עקרונות הנלמדים כיום, כמו: Tulisan-Caballero ("התנהג כג'נטלמן, הילחם כשודד") ובאמרה “Do not open your umbrella unless it is raining” כלומר, אל תחשוף את הידע שלך בארניס אלא אם כן אתה חייב להגן על עצמך או על הקרובים לך.
אמה-גורו ליקט את הידע המשפחתי מאביו, איזידרו פמבואן ומקרובים נוספים בעירם סנטה-קרוז שבאי לגונה והשתלם גם באיגרוף ובקראטה. לאחר בואו לארצות הברית המשיך לפתח את השיטה תוך כדי אימוניו עם טאטאי בלתזר 'בו' סאיוק. כיום, מורכבת השיטה משמונה תחומים הקשורים ומשפיעים זה על זה:
- מקל- סולו באסטון.
- שני מקלות- דאבל באסטון.
- גרפלינג מקל- דומאג.
- יד ריקה- מאנו מאנו.
- סכין- דאגה.
- לחימה בטווח רחוק (חרב ומקל)- לארגו מאנו.
- לחימה בטווחים קצרים וארוכים- אספאדה אי דאגה (חרב וסכין, אבל הכוונה היא לשימוש בשני כלי נשק באורכים שונים).
- כלי נשק גמישים- לאטיגו (שוט), סארונג (ביגוד מסורתי) שיטות המתמחות בכלי נשק גמישים כגון" חבלים, חגורות וכיוצא בזה.
ארניס מודרני
[עריכת קוד מקור | עריכה]פותח על ידי רמי פרס (Remy Presas) במטרה ליצור סביבת אימון נטולת פציעות תוך שמירה על עקרונות הארניס המסורתי. לשם כך נעשה שימוש באימונים במקל קצר, שאורכו כ-70 ס"מ.
רמי פרס העביר את אימון הארניס מודרניזציה כדי לשמר את אמנות הלחימה הפיליפינית והחליף את שיטת האימון מ"מקל מכה ביד" ל"מקל מכה במקל" על מנת שיותר אנשים יוכלו להתנסות באמנות זו.
כיום ארניס מודרני מופץ על ידי מספר ארגונים בכל העולם, ביניהם הפדרציה הבינלאומית לארניס מודרני (IMAF) וכמו כן על ידי התאחדות לארניס מודרני (WMAA). בנוסף הארניס מופץ במדינות בהם הארניס מאוד פופולרי כגון: ארצות הברית, קנדה, גרמניה וכמובן בפיליפינים.
לייטנינג סיינטיפיק ארניס
[עריכת קוד מקור | עריכה]לייטנינג סיינטיפיק ארניס היא אמנות לחימה פיליפינית מסורתית, אשר נוסדה בשנת 1937 בפיליפינים. הסגנון מתמקד בשימוש בכלי נשק: מקל בודד, שני מקלות, סכינים, חרבות, חרב/מקל ופגיון ביחד (אספדה אי דגה), ואף לחימת יד ריקה (לא חמושה) ועוד. זוהי שיטת "אספדה אי דגה סראדה" (מספרדית - חרב/מקל וסכין) והעיקרון המרכזי בה הוא לחימה תוך כדי יציאה מטווח הראייה של היריב ("סראדה"). השיטה מתמקדת בשימוש מהיר ועוצמתי בכלי נשק ובעיקר במקלות. זוהי שיטה הדרגתית, הבסיס נלמד עם מקל ומתקדמים בהדרגה לכלים נוספים.
תועלות האימון בלייטנינג סיינטיפיק ארניס מפתח כושר גופני, זריזות, כוח, קואורדינציה, סיבולת, תנועת גוף, שליטה בגוף ועוד. ארניס טוב למטרות ספורט וכושר, הגנה עצמית, יחידות אכיפת חוק, ואפילו רק עבור כיף או היופי שבאמנות.
שיטות הלחימה
- מקל יחיד: בשיטה זו משתמשים הלוחמים במקל או אלה בסדרה של הגנות והתקפות המשתנות בהתאם למרחק הלחימה.
- שני מקלות: שימוש בטכניקות המצריכות שני מקלות מאפשרות ללוחם להשתמש בקומבינציות של מכות שזורות. דרושה רמה גבוהה של קואורדינציה ומודעות גבוהה כדי לייצר מכה מדויקת. למרות שליריבים לא תמיד יש שני מקלות, כישורים אלו נדרשים מכיוון שבמהלך קרב תמיד תיתכן האפשרות שמקלו של היריב יילקח ויעשה בו שימוש.
- אספדה אי דגה (חרב וסכין): אספדה אי דגה היא בדרך כלל שיטת טווח קצר-טווח אמצע המשתמשת בשני כלי נשק מאורכים שונים. בטכניקה זו המתאמן משתמש בנשק ארוך, בדרך כלל חרב ונשק קצר, בדרך כלל סכין כדי להגן ולהתקיף. מטרת הנשק הארוך היא בדרך כלל כדי לחתוך את היריב בזמן שהסכין יכולה להשתחל לכל פתח שנוצר על ידי החרב. כשהיד של הסכין ריקה, היא משמשת כדי לבדוק ולכוון את מכות היריב, לזה קוראים "יד חיה".
- אספדה אי דגה סראדה (חרב וסכין בטווח קרוב): בשיטה זו הארניסדור משתמש בשני כלי נשק כדי להתאמן בשיטות דחיפה, חיתוך ושיסוף מול התקפה מבוקרת. לרוב משתמשים במקל וסכין. המונח סראדה נלקח מהביטוי הספרדי "לסגור" המתגונן סוגר את ההתקפה ובכך לא מאפשר ליריב להמשיך בהתקפה. במהלך אימונים, על היריב להמשיך בהתקפה למרות השינוי בכיוון.
- ביגאי טאמה: זהו אימון תקיפה-הגנה. הוא מכיל תוקף שמטרתו היא להגיש התקפות מובנות מכיוונים שונים שבוחנים את יכולות המותקף להגן ולתקוף בחזרה. אימון זה ניתן לעשות תוך כדי שימוש במגוון כלי נשק וקומבינציות ומהירויות שונות.
- פריקת נשק: שיטות פריקת נשק נלמדות בשלב מאוחר יותר של הלימודים. פריקות מקל מול מקל מתמקדות בלקיחת מקלו של היריב תוך כדי שימוש במקלו שלו ובמקרים מסוימים בשימוש בשני המקלות בעוד היריב נותר בידיים ריקות. פריקות בידיים ריקות מאפשרות ליריב למנוע מיריב עם נשק להשתמש בו, לפרוק את היריב מנשקו ובכך לסיים קרב.
- ידיים ריקות: שיטות "יד ריקה" בלסא"י נלקחות מהתנועות בהם משתמשים באספדה אי דגה, הסגנון המרכזי בלסא"י. היריב בולם את התקפות יריבו ותוקף בחזרה. התקפות אלו מכילות אגרופים, מכות ביד ריקה, מכות מרפק, נעילת מרפקים והטחות. גם התקפות אלונלמדות בשלב מאוחר יותר.
-
כלי נשק -
סכינים -
מקלות לחימה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבי מוריה, לאכול את המכה, באתר nrg, 10 ביוני 2010