אנקת גבהים
דף השער של המהדורה הראשונה של הספר | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | אמילי ברונטה |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה | רומן |
נושא | אהבה |
מקום התרחשות | יורקשייר |
תקופת התרחשות | שנות ה-70 של המאה ה-18, שנות ה-90 של המאה ה-18, שנות ה-80 של המאה ה-18, העשור הראשון של המאה ה-19 |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1847 |
מספר עמודים | 318 (מהדורה ראשונה) |
הוצאה בעברית | |
הוצאה | הוצאת י. שמעוני (מהדורה ראשונה) |
תאריך | 1952 (מהדורה ראשונה) |
תרגום | אורי גמזו (מהדורה ראשונה) |
מהדורות נוספות | |
תאריך מהדורות נוספות | ראה תרגומים לעברית |
אנקת גבהים (באנגלית: Wuthering Heights) הוא רומן מאת אמילי ברונטה שפורסם לראשונה בשנת 1847. עם השנים הפך הסיפור לאחת מאבני היסוד של הספרות האנגלית[1], ועובד במספר גרסאות לרדיו, לטלוויזיה, לקולנוע ולתיאטרון.
הספר מתאר את סיפור אהבתם הבלתי אפשרית של קאתי, בת עשירים, והיתקליף, אסופי ספק צועני בן בלי שם שאומץ על ידי אבי המשפחה, על רקע חיי האצולה הכפרית באנגליה של תחילת המאה ה-19. החרדה לגורל אחוזת המשפחה לאחר מות האב גורמת להסתלקותו של היתקליף, אכול קנאה ורגשי נחיתות, ולנדודיו. הוא חוזר לאחר שנים, עשיר אך מריר ותאב נקם, וחי בצל זכרה של אהבת חייו היחידה.
ב-1939 יצא עיבוד קולנועי לרומן, והסרט היה מועמד לפרס האוסקר. ב-1970 וב-1992 זכה הספר לשני עיבודים נוספים לקולנוע, אולם אלה זכו להצלחה פחותה מקודמם.
ב-2007 נמכר עותק נדיר של המהדורה הראשונה של הספר ב-114 אלף ליש"ט[2].
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מר ארנשו (Earnshaw), בעל אחוזת "אנקת גבהים" ביורקשייר, פוגש בליברפול את היתקליף, ילד אסופי ספק צועני, ואוסף אותו לביתו. מר ארנשו מתייחס אל היתקליף כאל בנו, למגינת לבם של אשתו ובנו הינדלי, המקנא בהיתקליף ורואה אותו כפולש למשפחתם. לעומתם, הבת קאתי מוצאת בהיתקליף ידיד ונפש תאומה. הינדלי מתעמת עם אביו על רקע אימוצו של היתקליף, ועוזב את הבית ללימודים. עם מות האב יורש הינדלי את "אנקת גבהים", וחוזר לאחוזה עם אשתו. הינדלי מתנקם בהיתקליף: הוא אינו מאפשר לו ללמוד, מוריד אותו לדרגת פועל, מאלץ אותו לעבוד בשדות ואף מכה אותו כמשרת. בהזדמנויות רבות מזכיר הינדלי את היותו של היתקליף צועני, ומצליח בכך לגרום לו לתהות באשר להיותו שונה. תחילה שומרים קאתי והיתקליף על הקשר הרומנטי המיוחד ביניהם, באחד מטיוליהם הם מגיעים לבית משפחת לינטון ב"תראשקרוס גריינג'"; כלב המשפחה נושך את קאתי והיא נאלצת להישאר בביתם להחלמה במשך מספר שבועות, אך את היתקליף הם מגרשים כמשרת בזוי.
תחושת הבושה של היתקליף גוברת כאשר קאתי חוזרת ל"אנקת גבהים" עם גינונים של גברת, והוא מקנא באדגר ואיזבלה לינטון שהפכו לידידיה. בינתיים אשתו של הינדלי, פרנסיס, יולדת בן, הרטון, ומתה זמן קצר לאחר מכן. היתקליף, שמתקשה לשאת את מעמדו המושפל, עוזב את "אנקת גבהים" ונעלם למשך שלוש שנים.
הינדלי מתאבל על מות אשתו, מזניח את החווה, שותה לשוכרה ומהמר על רכושו. למרות שקאתי מצהירה על אהבתה להיתקליף בפני נלי דין, מנהלת משק הבית, היא מתחתנת עם אדגר לינטון, ונלי עוברת איתה ל"תראשקרוס גריינג'". בשלב זה חוזר היתקליף לאחר היעדרותו, הפעם כג'נטלמן עשיר ובוטח, ושובה את ליבן של קאתי ושל איזבלה לינטון, אך אדגר והינדלי עדיין נוטרים לו טינה.
היתקליף מבקש לנקום באלה שגרמו לו עוול. הוא מתגורר ב"אנקת גבהים" עם הינדלי, אויבו לשעבר, ומלווה לו כספים. מצבו הנפשי והכספי של הינדלי מידרדר, והוא מאבד את האחוזה להיתקליף. איזבלה מתאהבת בהיתקליף, למרות אזהרותיהן של קאתי ונלי על אופיו האלים. היתקליף מנצל את ההזדמנות להתנקם באדגר באמצעות איזבלה, על שגזל ממנו את קאתי. הוא מחזר אחרי איזבלה, והם נמלטים ונישאים. אדגר מנשל אותה מהאחוזה. אחרי חודשיים נלי מקבלת מכתב מאיזבלה, המספרת לה שהם נמצאים ב"אנקת גבהים" ונישואיה אומללים.
קאתי חולה והיתקליף מבקר אותה בסתר. בלילה שבו הם מצהירים על אהבתם הנואשת, קאתי מתה אחרי שהיא יולדת בת, קאתרין. היתקליף מתאבל על מותה ומבקש שרוחה תרדוף אותו. איזבלה מנצלת את המצב ובורחת ממנו לדרום אנגליה. לאחר כמה חודשים היא יולדת בן, לינטון היתקליף. בינתיים הינדלי מת, ובנו הרטון נשאר עם היתקליף, שירש את "אנקת גבהים". היתקליף מתייחס להרטון כאל משרת כפי שהינדלי התייחס אליו, אך הרטון ממשיך לאהוב אותו.
עם מותה של איזבלה, מגיע בנה לינטון ל"תראשקרוס גריינג'" ופוגש את דודו, אדגר לינטון, ודודניתו קאתרין לזמן קצר, כשאביו דורש שיבוא אליו ל"אנקת גבהים". חייה של קאתרין הצעירה מוגנים, היא אינה יודעת על קרבתו של לינטון. ביום הולדתה ה-16 היא פוגשת במקרה את היתקליף והרטון, כשהיא הולכת איתם ל"אנקת גבהים", היא מופתעת לראות שם את לינטון. היתקליף רואה אפשרות להשיג באמצעות קאתרין שליטה על שני הבתים, על ידי נישואיה לבנו. לינטון הוא חולני ורגזן, אך קאתרין מחבבת אותו ומנסה לשמח אותו.
כאשר נודע לאדגר על ביקוריה של קאתרין ב"אנקת גבהים" הוא אוסר עליה לשוב לשם. היא ולינטון מתכתבים בסתר, והיא מצליחה להתגנב מביתה וללכת לבקרו. היתקליף חושש שלינטון ימות בקרוב; הוא ממהר להשיא את הדודנים, וכולא את קאתרין בחדר ב"אנקת גבהים", למרות תחינותיה ללכת לראות את אביה הנוטה למות. ברגע האחרון היא מצליחה לברוח בעזרת לינטון, ומגיעה אל אביה לפני מותו. לינטון, הנשוי עכשיו לקאתרין, יורש את "תראשקרוס גריינג'" ואחרי זמן קצר כשלינטון מת, הירושה עוברת להיתקליף. מנושלת מכל רכושה, קאתרין נאלצת לחיות ב"אנקת גבהים", ו"תראשקרוס גריינג'" מושכר למר לוקווד.
היתקליף, רדוף רוחות רפאים, כבר איבד בשלב זה את הרצון לנקמה, הוא מבקש שיניחו לו למות, ודורש שיקברו אותו לצידה של קאתי. אחרי מותו שני הבתים חוזרים לבעליהם האמיתיים, משפחות ארנשו ולינטון. הרטון וקאתרין מתאהבים, נישאים וחוזרים ל"תראשקרוס גריינג'".
הדמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גברת לינטון הזקנה מתה בשנת 1780 | מר לינטון הזקן מת בשנת 1780 | גברת ארנשו הזקנה מתה בשנת 1773 | מר ארנשו הזקן מת בשנת 1777 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
היתקליף[3] 1764-1802 | איזבלה לינטון[3] 1765-1797 | אדגר לינטון[4] 1762-1801 | קאתי ארנשו[4] 1765-1784 | הינדלי ארנשו[5] 1757-1784 | פרנסיס[5] מתה בשנת 1778 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לינטון היתקליף[6] 1784-1801 | קאתרין לינטון[6] נולדה בשנת 1784 | הרטון ארנשו נולד בשנת 1778 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מבנה הרומן
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרומן כתוב בגוף ראשון, אך מסופר על ידי שני אנשים. המספר הראשון הוא דמות שולית ברומן, מר לוקווד, דייר ב"תראשקרוס גריינג'" שבבעלות הית'קליף. סיפורו פותח וסוגר את הרומן. את עיקר העלילה הוא כותב לפי מה שמספרת לו נלי דין, סוכנת הבית שעבדה גם ב"אנקת גבהים".
בתחילת הרומן, לוקווד מבקר את הית'קליף ב"אנקת גבהים" ופוגש את קאתרין (הבת) ואת הרטון ארנשו. בליל סערה הוא נאלץ ללון במקום, הוא קורא יומן שכתבה קאתי בילדותה, וחולם שהוא רואה את רוח הרפאים שלה מנסה להיכנס לחדרו. כשהוא נופל למשכב, נלי דין מספרת לו את תולדות חייהן של משפחות ארנשו ולינטון.
כשלוקווד מחלים הוא עוזב את האזור, וחוזר אחרי שנה. הוא פוגש שוב את נלי והיא מספרת לו על מותו של היתקליף ועל אהבתם של קאתרין והרטון.
במדיה אמנותית אחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיבוד הקולנועי הידוע ביותר של הרומן הוא הסרט "אנקת גבהים" בכיכובו של לורנס אוליבייה משנת 1939, שהיה מועמד לפרס האוסקר[7].
סרטים נוספים שנעשו לפי הרומן:
- "אנקת גבהים" – סרט אילם משנת 1920
- "אנקת גבהים" – סרט טלוויזיה של ה-BBC משנת 1953 בכיכובו של ריצ'רד טוד
- "אנקת גבהים" – סרט של לואיס בוניואל (מקסיקו 1954)
- סרט טלוויזיה עם קית' מיצ'ל כהיתקליף וקלייר בלום בתפקיד קאתי (1962)
- סדרת טלוויזיה עם איאן מקשיין בתפקיד היתקליף (1967)
- "אנקת גבהים" – סרט קולנוע עם טימותי דלטון (1970)
- "אנקת גבהים" – סדרת טלוויזיה משנת 1978 בכיכובו של קן האצ'יסון
- "אנקת גבהים" – סרט קולנוע בכיכובם של רייף פיינס בתפקיד היתקליף וז'ולייט בינוש בתפקיד קאתי (1992)
- "אנקת גבהים" – סרט טלוויזיה בכיכובם של רוברט קאוואנה ואורלה בריידי.
- "אנקת גבהים" – סרט בכיכובם של טום הארדי בתפקיד היתקליף ושרלוט ריילי בתפקיד קאתי (2009)
- ב-2011 הופק סרט בבימויה של אנדראה ארנולד בכיכובם של קאיה סקודלריו כקאתי וג'יימס האוסון כהיתקליף[8].
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אופרת "אנקת גבהים" מאת פרדריק שאזלן לפי לברית מאת פולה הייל פישר
- שירה של קייט בוש
- "אנקת גבהים" הוא שיר מתוך אלבום הבכורה של קייט בוש "The Kick Inside" משנת 1978. השיר זינק במהירות לראש מצעדי הפזמונים בבריטניה. הוא נכתב בהשפעת הרומן וסדרת הטלוויזיה של ה-BBC משנת 1967 ומילותיו מתארות את רוחה של קאתי פונה אל היתקליף[9].
מתוך השיר:
- Heathcliff, it's me, your Cathy, I've come home
- I'm so cold, let me in your window
להקת הפאוור מטאל הברזילאית, Angra, הוציאה גרסת כיסוי לשיר בשנת 1993.
תרגומים לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך השנים זכה הרומן למספר תרגומים עבריים:
- תרגום אורי גמזו, ת"א: הוצאת יוסף שמעוני, דפוס "תרבות", 1952.
- "ווטארינג הייטס", תרגום יצחק לבנון, רמת גן: הוצאת מסדה, חוברות ה'-ו' בסדרת "רומן השבוע", 1968.
- תרגום עליזה נצר, ת"א: הוצאת מ. מזרחי, "מועדון הספר הטוב", 1970.
- תרגום אהרן אמיר, ירושלים: הוצאת כתר, 1990.
- תרגום ישראל יפרח (מהדורה מקוצרת), כפר מונש: הוצאת עופרים, 2007.
- תרגום גרשון גירון, עם אחרית דבר ג'ויס קרול אוטס ובעריכת חיים פסח, ת"א: הוצאת משכל, 2008[10].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גדעון שונמי, "גיבורים בכבלי מספריהם: לשאלת נקודת התצפית ב'אנקת גבהים' לאמילי ברונטה", הספרות ג/3–4, ספטמבר 1972
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנקת גבהים, באתר OCLC (באנגלית)
- אנקת גבהים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אמילי ברונטה, אנקת גבהים, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- אריאנה מלמד, מה שיותר גבוה יותר עמוק, באתר ynet, 1 באוגוסט 2003
- הגרדיאן, "אנקת גבהים" - הכי מרגש, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2007
- nrg מעריב, אנקת גבהים: ספר האהבה הטוב ביותר, באתר nrg, 11 בפברואר 2009
- נורית זרחי, כל המלים השמחות | אנקת גבהים, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2010
- אנקת גבהים מילות השיר של קייט בוש
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ LATER CRITICAL RESPONSE TO WUTHERING HEIGHTS
- ^ סוכנויות הידיעות, עותק נדיר של המהדורה הראשונה של הספר "אנקת גבהים" נמכר ב-114 אלף ליש"ט, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2007
- ^ 1 2 איזבלה והיתקליף נישאו בשנת 1784
- ^ 1 2 אדגר וקאתי נישאו בשנת 1783
- ^ 1 2 הינדלי ופרנסיס נישאו בשנת 1777
- ^ 1 2 לינטון וקאתרין נישאו בשנת 1801
- ^ אורי קליין, אנקת גבהים, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2002
- ^ זהר וגנר, עכבר העיר, אנקת גבהים: עקב בפרצופו של היתקליף, באתר הארץ, 27 באפריל 2012
- ^ שרון מולדאבי, להתאהב מחדש בקיית, באתר גלובס, 30 בנובמבר 2011
- ^ תרגום חדש ל"אנקת גבהים" של אמילי ברונטה, באתר גלובס, 18 בפברואר 2008
ענת לויט, ביקורת ספר - אנקת גבהים, באתר גלובס, 22 במאי 2008