אנציקלופדיה ynet

דף הבית של אנציקלופדיה ynet, אוגוסט 2009

אנציקלופדיה ynet הייתה אנציקלופדיית אינטרנט עברית כללית שהפעילה קבוצת ידיעות אחרונות. חלק קטן מערכיה היה פתוח לקריאה לציבור, ורובה ניתן לעיון בתשלום.

הקמת האנציקלופדיה נמשכה כשנה וחצי, עם צוות של כעשרה אנשים בניהולה של מיכל שכטר ובעריכתו המדעית של ד"ר עמנואל לוטם, בהובלת העורך הראשי של ynet, יון פדר. גרסת ניסיון של האנציקלופדיה נפתחה לציבור בדצמבר 2002, ובנובמבר 2003 הושקה האנציקלופדיה רשמית, תוך הפיכתה לאתר למנויים בתשלום.

האנציקלופדיה ירדה מאתר ynet בדצמבר 2020.

מאפייני האנציקלופדיה ודרכי שיווקה

העמוד הראשי של האנציקלופדיה הוביל לערכים הנמצאים בה דרך תריסר שערים: מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי כדור הארץ, טכנולוגיה, היסטוריה, ישראל, חברה ומשפט, פוליטיקה, תרבות ופילוסופיה, דת ומיתוס, ספרות ואמנות, אמנויות הבמה. כל אחד משערים אלה נחלק לתחומים אחדים.

חלק מהמידע באנציקלופדיה לא נכתב במיוחד עבורה, אלא היה מבוסס על חומר מאנציקלופדיות עבר מודפסות:

• "האנציקלופדיה הישראלית הכללית", בעריכת ד"ר רפאל פוזנר
• "יהדות - אנציקלופדיה למושגים, אישים ומסורת ישראל", בעריכת שאול מייזליש
• "החי והצומח של ארץ ישראל", בעריכת עזריה אלון
• "לקסיקון אנציקלופדי חדש", בעריכת פרופ' מיכאל פלדמן ומחבר הערכים - דוד שחם

בשנותיה הראשונות הדגישה האנציקלופדיה כי היא "האנציקלופדיה היחידה באינטרנט בשפה העברית", אך בהמשך צומצם הדגש שניתן לקביעה זו. בשנת 2007 החלה האנציקלופדיה להדגיש את אמינותה: ללוגו שלה נוספה הסיסמה "ידע עם אחריות", ובדף ההסבר נכתב:

ברשת האינטרנט קיימים מיליוני אתרים שונים על כל דבר ועניין. לגולשים התמימים קשה לעיתים לזהות את טיבו ומידת אחריותו המקצועית של אתר זה או אחר. אנציקלופדיה ynet מציעה מידע מהימן ואמין, אשר נכתב ונבדק על ידי צוות הבית של האנציקלופדיה. כך תוכלו להיות בטוחים כי המידע המוגש באנציקלופדיה הוא המידע הנכון והשלם ביותר.

— אודות האנציקלופדיה, באתר ynet, 20 בנובמבר 2003

משוב מהקוראים

מהאנציקלופדיה נעדר מאפיין בולט של אתר ynet - מנגנון תגובות הגולשים. עם זאת, הייתה לקוראים אפשרות לשלוח למערכת הערות ותיקונים, וערכי האנציקלופדיה עודכנו בהתאם.

בתחילת דרכה, עלו טענות לפיהן היא מוטה כלפי שמאל מבחינה פוליטית, וגם לעיתים כלפי ימין. טענות אלו נדחו בתוקף על ידי עורכיה, אם כי הם הכניסו כמה שינויים בערכים שנחשדו כלא-מאוזנים. יון פדר, עורך ynet, הדגיש כי בעיניו "אנציקלופדיה צריכה להיות נטולת כל עמדה פוליטית וכל תפישה אידאולוגית. היא אמורה לספק רק עובדות". טענות הגיעו מימין, בין היתר, נגד הערך "אלטלנה", שבו הוצנע, לדעת המתלוננים, חלקו של יצחק רבין, ונגד הערך "יאסר ערפאת", שבו פסחו כותבי האנציקלופדיה על צדדיו הטרוריסטיים. בעקבות התלונות, הורה פדר לתקן את הערך על ערפאת. גם משמאל הגיעו תלונות: למשל, מדוע ערך קרוי "פרשת כפר קאסם" ולא "טבח כפר קאסם". באנציקלופדיה ynet הוחלט שלא להשתמש בתואר "קיצוני", כמו "ימין קיצוני" ו"שמאל קיצוני".

לדברי עורכי האנציקלופדיה, תלונות רבות הגיעו על מחסור בערכים, חלקם ערכים אזוטריים שב־ynet הופתעו מכך שהקוראים ציפו להופעתם.

תשלום לאנציקלופדיה

בשנה הראשונה להשקתה (החל מדצמבר 2002), הייתה האנציקלופדיה פתוחה לכלל הציבור ללא תשלום. לאחר מכן, הותר השימוש בה רק למנויים. פסקת הפתיחה של כל ערך הייתה פתוחה לכול בחינם, עם הפניה לערך המלא בתשלום. בכמה מאות מערכיה התאפשרה צפייה חופשית, ולעיתים נפתחה האנציקלופדיה בשלמותה לקהל הרחב.

ניתן היה לרכוש מנוי חודשי או שנתי לאנציקלופדיה, וכן היו מסלולי קנייה קבוצתית עבור מוסדות חינוך, באמצעות מט"ח.

בקיץ 2005, החלה האנציקלופדיה להפיץ עלון דואר אלקטרוני בשם "אנציקלופדיה+", שנשלח בחינם למעוניינים בו וכלל מידע אנציקלופדי נרחב על הנושא שבו הוא עסק.

הקשר בין אתר החדשות לאנציקלופדיה

הקשר בין אתר החדשות של ynet לבין האנציקלופדיה התבטא במספר דרכים:

• מדי יום, הפנה אתר ynet לכמה ערכים, והתאפשרה צפייה חופשית בהם.
• בחלק מהכתבות שהופיעו בחדשות, ובעיקר בפרויקטים המיוחדים של אתר החדשות, הופיעו קישורים לאנציקלופדיה.
• ניתן היה לחפש באנציקלופדיה ynet באמצעות תיבת החיפוש של אתר ynet.
• הקישורים מאתר ynet לאנציקלופדיה שימשו כאחד הערוצים המרכזיים לפרסומה.

קישורים חיצוניים

• דף הבית של אנציקלופדיה ynet, כפי שנשמר בארכיון האינטרנט
• אודות האנציקלופדיה, על אנציקלופדיית הרשת הראשונה בשפה העברית, באתר ynet, 20 בנובמבר 2003
• שחר סמוחה, חינוך לערכים, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2003, על השקתה של אנציקלופדיה ynet