אמיר תיבון
לידה | 11 בפברואר 1989 (בן 35) |
---|---|
מדינה | ישראל |
מעסיק | וואלה, ערוץ 2, הארץ |
קישורים חיצוניים | |
טוויטר | amirtibon |
אמיר תִּיבּוֹן (נולד ב-11 בפברואר 1989) הוא עיתונאי ישראלי. שימש בעבר הכתב המדיני של אתר "וואלה! NEWS" וכתחקירן בתוכנית "עובדה" בערוץ 2. בינואר 2017 הצטרף לעיתון "הארץ" ושימש שליחו לוושינגטון עד שנת 2020[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לנעם תיבון, לימים אלוף בצה"ל, וד"ר גלי מיר-תיבון, היסטוריונית העוסקת בחינוך ובחקר השואה.
בהיותו תלמיד תיכון הקים אתר אקטואליה לנוער בשם Legoz, שמאוחר יותר שינה את שמו ל"בריקדה". כיום האתר אינו פעיל.
בשנים 2011–2013 היה תחקירן בתוכנית "עובדה". בדצמבר 2012, בעיצומה של מלחמת האזרחים בסוריה, הסתנן לשטח המדינה יחד עם איתי אנגל, לצורך הכנת כתבה על המורדים הלוחמים נגד משטר אסד. הכתבה נבחרה על ידי פורום היוצרים הדוקומנטריים לכתבת הטלוויזיה הטובה של השנה[2].
ביוני 2013 הצטרף לאתר "וואלה! NEWS" בתפקיד הכתב המדיני. ביומו הראשון בתפקיד נשלח לסקר את המהומות שפרצו בכיכר טקסים באיסטנבול[3].
במרץ 2014 נשלח למלזיה[4], מדינה מוסלמית שלרוב אינה מאפשרת כניסת ישראלים לשטחה, כדי לסקר את היעלמותה של טיסה 370 של מלזיה איירליינס. תוך כדי הסיקור הוא נעצר בידי המשטרה המקומית, ונאלץ לעזוב את המדינה.
בעקבות מבצע צוק איתן עבר להתגורר בקיבוץ נחל עוז, בסמוך לגבול רצועת עזה. בשנים 2017–2020 שימש כתב העיתון "הארץ" בוושינגטון הבירה. מגיש מאז 2021 את הפודקאסט השבועי של "הארץ" בשפה האנגלית[5].
שמו נקשר במספר הזדמנויות לתיק 4000, בו מואשמים ראש הממשלה בנימין נתניהו ואיש העסקים שאול אלוביץ' בשוחד. מנכ"ל אתר וואלה, אילן ישועה, סיפר בעדותו בבית המשפט כי רעייתו של אלוביץ', איריס, דרשה לפטר את תיבון מהאתר בשל כתיבתו על נתניהו, וכי תיבון כונה "העצם" בשיחותיו עם איריס אלוביץ'[6]. העיתונאי החוקר גידי וייץ, שחשף את תיק 4000, כתב כי אלוביץ' תיאר את תיבון בהתכתבות עם ישועה כ"איש ללא תקנה"[7]. בראיון בשנת 2021 אמר תיבון כי עדותו של אילן ישועה בתיק 4000 'לא הפתיעה אף אחד שעבד בוואלה באותן שנים'[8].
במתקפת הפתע על ישראל, שנערכה ב-7 באוקטובר 2023, חדרו מחבלים גם לקיבוץ נחל עוז וערכו בו טבח. אמיר תיבון ומשפחתו היו נצורים בביתם במשך שעות אחדות, עד לטיהור הקיבוץ בידי כוח של יחידת מגלן, שאליו הצטרף אביו, אלוף (מיל') נעם תיבון[9].
פרסומים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2014 פרסם תיבון, יחד עם העיתונאי האמריקני בן בירנבאום, תחקיר מקיף במגזין "ניו ריפבליק" שסקר את משא ומתן הישראלי-פלסטיני שניהל מזכיר המדינה ג'ון קרי. כתבתם של תיבון ובירנבאום זכתה בפרס מטעם ה-National Press Club בארצות הברית, המוענק מדי שנה לכתבה מצטיינת בתחום הדיפלומטי. בנוסף, הכתבה הייתה מועמדת לפרס ה-National Magazine Award, הנחשב לפרס היוקרתי ביותר בארצות הברית לעיתונות מגזינית[10]. ברט סטיבנס, הפרשן הבכיר לענייני חוץ של העיתון וול סטריט ג'ורנל, כתב כי הוא ממליץ לנשיא ברק אובמה לקרוא את הכתבה[11].
בפברואר 2015 פרסם תיבון סדרת כתבות על מצבם של יהודי אוקראינה ברקע מלחמת האזרחים בארצם. בין היתר, הוא דיווח ממחנה פליטים שהקימה הסוכנות היהודית במזרח אוקראינה, שאליו הגיעו מאות יהודים שנמלטו מאזורי הקרבות.
כתבות של תיבון על ישראל פורסמו בכלי תקשורת בולטים בארצות הברית בהם ה"אטלנטיק", ה"ניו יורקר", מגזין "פוריין אפיירס" ואתר "האפינגטון פוסט".
בשנת 2017 פרסם ביוגרפיה בשפה האנגלית של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס[12]. הספר, אותו פרסם יחד עם הפרשן האמריקאי גראנט ראמלי, יצא בהוצאת Prometheus (אנ') וזכה לשבחים בעיתונים "וול סטריט ג'ורנל"[13] ו"ניוזוויק"[14].
בדצמבר 2021 ציטט הפרשן הבכיר תומאס פרידמן בפתח טורו בניו-יורק טיימס מאמר של תיבון בנושא פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין עם איראן[15] כדי לטעון שהמהלך גרם נזק ביטחוני לישראל[16].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמיר תיבון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- כתב מדיני חדש לוואלה! חדשות: אמיר תיבון, באתר וואלה, 29 במאי 2013
- מיה מנע, הכתב המדיני של וואלה! NEWS זכה בפרס ה-National Press Club, באתר וואלה, 28 ביוני 2015
- דוד ורטהיים, כתב וואלה! מועמד ל"פוליצר של תעשיית המגזינים", באתר וואלה, 18 בינואר 2015
- אמיר תיבון ובן בירנבאום, The Explosive, Inside Story of How John Kerry Built an Israel-Palestine Peace Plan - and Watched It Crumble, ניו ריפבליק, 20 ביולי 2014
- אמיר תיבון וגראנט ראמלי, The Death and Life of the Two-State Solution, פוריין אפיירס, יוני 2015
- אמיר תיבון, The Ambassador Who Came In From the Cold, אטלנטיק, ינואר 2017
- אמיר תיבון, חגיגות הפרישה מהסכם הגרעין היו שקר אחד גדול, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2021
- אמיר תיבון, ירח הדבש של ביידן ובנט, פוריין אפיירס, פברואר 2022.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ PODCAST: Trump's tragedy, Netanyahu's debt and Jewish unity, Haaretz.com (באנגלית)
- ^ הכתבה בmako
- ^ אמיר תיבון, אמיר תיבון, איסטנבול, חצות בכיכר: לילה משוגע עם המפגינים באיסטנבול - וואלה חדשות, באתר וואלה, 3 ביוני 2013
- ^ שליח וואלה! למלזיה, על מדינה מיואשת שלא מצפה לנסים - וואלה חדשות, באתר וואלה, 19 במרץ 2014
- ^ "'I Hope We Won't Need It': Israel's Doomsday Option Against Iran". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2022-02-28.
- ^ דניאל דולב, אלוביץ' כתב לישועה: הסברתי לנתניהו שהידיעה הוסרה, הוא אמר 'טוב' ועבר לאיראן - וואלה חדשות, באתר וואלה, 7 באפריל 2021
- ^ גידי וייץ, העדויות בתיק 4000 חושפות את הקשר בינו לבחירות בארה"ב, באתר הארץ, 3 בינואר 2020
- ^ "Inside Walla: What It Was Like Being a Journalist for 'Netanyahu's Website'". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2021-10-22.
- ^ ynet, האלוף במיל' חילץ את בנו ונכדותיו: "הרגנו מחבלים, חילצנו פצועים. עכשיו צריך לנצח", באתר ynet, 8 באוקטובר 2023;
אמיר תיבון, היינו נצורים שעות. אבא שלי, בן 62, נלחם במחבלים כדי לחלץ אותנו. המדינה נכשלה, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2023 - ^ awards-2015-finalists-announced הידיעה
- ^ Bret Stephens, Obama's Curious Rage, וול סטריט ג'ורנל, 1 בספטמבר 2014
- ^ The Last Palestinian: The Rise and Reign of Mahmoud Abbas, www.amazon.com
- ^ Rubenstein, Adam (2017-08-01). "Mahmoud Abbas: Negotiator Turned Autocrat". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2021-12-04.
- ^ Book review: The Last Palestinian: The Rise and Reign of Mahmoud Abbas, Newsweek, 2017-09-23 (באנגלית)
- ^ "Three Years Late, Israelis Finally Hear the Truth About Trump". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2021-12-04.
- ^ Friedman, Thomas L. (2021-12-01). "Opinion | Trump's Iran Policy Has Become a Disaster for the U.S. and Israel". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-12-04.