סת
| ערך מחפש מקורות | |
סת הוא אל עתיק במיתולוגיה המצרית, שבמקור היה אל המדבר. המדבר הוא אחד משתי הביומות שמרכיבות את מצרים, כשהאחרת היא השטח הקטן משני צידי הנילוס המופרה על ידי גאות ושפל או שפך הנילוס.
|
התרגום המדויק של השם סת לא ידוע בוודאות, אבל בדרך כלל נחשב לאחד מן השניים: 'הקסום' או עמוד של יציבות, כששם אחד קשור למדבר והאחר מכוון יותר למוסד המלוכה.
סת הוא שם יווני מאוחר. המצרים הקדמונים קראו לו סתי או סתח'.
אל המדבר
עריכהכאל המדבר היה סת קשור לסופות חול ושיירות גמלים במדבר. בגלל העוינות הרבה של הסביבה המדברית, החשיבו את סת כבעל עוצמה רבה מאוד ולכן נחשב לאל ראשי. אחד הכינויים היותר נפוצים של סת היה גדול העוצמה ובאחד הטקסטים בפירמידות מוצהר "כוחו של המלך הוא זה של סת". כאל ראשי היה הפטרון של מצרים התחתונה, שם סגדו לו בתור אומבוס. צורה אחרת של שמו היא סתחש ויותר מאוחר סותקח, המציין את העליונות של סת, ה ש והקח הנוספים מסמלים מלוכה.
סת היה חלק מהאניאד של הרמופוליס, כבנם של אל הארץ (גב) והשמיים (נות), בעלה של האדמה הפורייה מסביב לנילוס (נפתיס), אחיהם של אל המוות (אוזיריס) ואלת החיים (איזיס).
המילה מדבר במצרית הייתה דשרת שמשמעה "הארץ האדומה"[1]. עקב זאת סת קשור לדברים אדומים, כגון אנשים עם שיער אדום, תכונה שלא הייתה נפוצה אצל מצרים ולכן נחשב גם לאל הסלחנות [דרוש מקור].
הקשר של סת למדבר קישר אותו גם לצבאים ולחמורים, שניהם חיים על סף המדבר. כאל המדבר, הוא קשור גם לסופות משום שהן היו הנפוצות באקלים המדברי של מצריים. בתקופה הרעמססית זוהה סת עם אלי סופה כנעניים שונים, ביניהם בעל.
סת כבעל חיים
עריכהבאמנות סת הוצג כחיה מסתורית ולא ידועה, אשר תואר על ידי חוקרים בתור חית סת או היצור הטיפוני (אנ'), בעל חוטם עקום, אוזניים מרובעות זנב מפוצל וגוף כלבי או לפעמים גוף אנושי עם הראש של החיה סת. לחיה סת אין דמיון שלם עם שום יצור חי מוכר, אף על פי שהיא מזכירה שנבוב או תן, שתיהן חיות מדבריות והגזע הנפוץ יותר של שנבוב במצרים נראה אדמדם (בגלל שהפרווה הדקה שלו מאפשרת לראות את העור מתחת). הייצוג הראשון של סת נמצא בקבר מהתקופה הטרום-ממלכתית המצרית (4,000 לפנה"ס-3,500 לפנה"ס) והחיה סת נמצאת על אלה של מלך העקרבים, שליט מצרי טרום-מלכותי. לפעמים הוצג באמנות המצרית בצורת חזיר.
תאוריה חדשה אומרת שהראש של החיה סת היא יצוג של מירמיוס קאנמה (סוג של דג) החי בנילוס ליד הום אימבו, אחד האתרים בהם נמצא מקדש לסת, ושני הסנפירים המרובעים הם מה שמתואר כאוזניים אצל החיה סת. למרות זאת ייתכן שחלק או כל החיה סת מבוסס על הסאלאוה, יצור כלבי מסתורי דומה, בעל זנב מפוצל ואוזניים מרובעות, שנטען שנתפס אחד מבני מינו ב-1996 על ידי קהילה במצרים העליונה. ייתכן גם שסת לא מבוסס על שום יצור חי.
המאבק בין הורוס לסת
עריכהלאחר שמצרים התחתונה ומצרים העליונה אוחדו עם כיבוש החלק התחתון על ידי החלק העליון, נולד יצוג של הקונפליקט במיתולוגיה. תואר קרב ארוך וקשה בין הורוס, שהיה שליט מצרים העליונה, לבין סת, על הכתר. נאמר שבמשך אותו קרב אשכיו של סת נקרעו ממנו, ומכאן חוסר הפריון של המדבר, ואחת מעיניו של הורוס נפגמה חלקית, ולכן הירח פחות בהיר מהשמש, מכיוון, שבשלב מוקדם זה נאמר, שעין אחת של הורוס הייתה הירח והעין השנייה שמש. לבסוף כמו שתי האומות האלים התפייסו. טקסט המתאר את המאבק מופיע על הקירות הפנימיים בחצר הגדולה של מקדש אדפו.
המגן של רע
עריכהבזמן שמערכת האוגדואד התבוללה עם האניאדה, עקב אי-זיהוי שגוי של אתום לרע, שנבע מהאיחוד בין מצרים העליונה והתחתונה, העמדה של סת בנושא זה הייתה בעלת חשיבות רבה. בעוד הורוס יורש את העולם מרע, סת, לשעבר האל הראשי של מצרים התחתונה, דרש תפקיד ראוי גם הוא, לכן הפך לגיבור הראשי של רע שנלחם באפפ בכל לילה בזמן שרע עשה דרכו (בתור אל השמש) בעולם השאול. אי לכן, תואר סת פעמים רבות עומד על חרטום הדבורה של רע הודף את אפפ, בצורת נחש, צב או חיית מים מסוכנת אחרת. באופן מפתיע, רפרזנטציה בתקופה יותר מאוחרת כמו התקופה האכימדאית-פרסית במקדש 'היבוס בנווה המדבר קהרגה, סת מוצג בתפקיד זה עם ראש של בז במסווה של הורוס, למרות העובדה שסת בדרך כלל נחשב בעמדה שונה בקשר לגבורה.
התבוללות זו גרמה גם לאנוביס להשתנות, באזורים בהם סגדו לו בתור אל השאול, השינוי הוסבר היותו הבן של אוזיריס, היות שאיזיס הייתה קשורה בחיים, במקום זאת אמו של אנוביס זוהתה כנפתיס. זה הוביל להסבר שנפתיס, המתוסכלת מחוסר ההתעניינות של סת בה, התחפשה לאיזיס היותר מושכת, אבל לא הצליחה למשוך את תשומת לבו של סת עקב הנטיות ההומוסקסואליות שלו, אוזיריס הלך שולל אחר תחפושתה של נפתיס ומזיווגם נולד אנוביס. בכמה כתבים יותר מאוחרים, כשסת לא קושר יותר עם המדבר, ולא יוחסו לו יותר גם חוסר פיריון, או הומוסקסואליות, אנוביס זוהה בתור הבן של סת ונפתיס כאשתו.
הרעיון שסת היה הומוסקסואל מבוסס בין השאר על מקרה ניסיון אונס של האחיין שלו הורוס-סה-אסט (הורוס הצעיר), בנו של אוזיריס כדי להפריך את הטענה של הנער לכתר על ידי "שיחליש אותו" (לפי הסבר אחר) ולהעניש את אוזיריס על כך ששכב עם אשתו נפתיס. בכל הנוגע למיניות או לאימפוטנציה של סת, אפשר להסתכל במיתולוגיה כדי למצוא תיאורים על הרבה נשים חלקן אלות זרות ומספר ילדים. חלק מהנשים היותר מרכזיות של סת (חוץ מנפתיס) הן ניית' (שנאמר שאיתה הביא את סבכ), אמטכרת (שאיתה נאמר שהביא את אפוט), ענת ועשתרת (שתיהן אלות חשובות מכנען ושתיהן שוות ערך באהבה ומלחמה - שתי תכונות שסת היה ידוע בהן).
אל הרשע
עריכהבזמן התקופה האמצעית השנייה, תקופת המעבר בין המלוכה האמצעית למלוכה החדשה, הזרים המסתוריים החיקסוס, צברו כוח במצרים ושלטו משפך הנילוס ועד אווריס. הם בחרו בסת, שהיה האל הראשי של מצרים התחתונה, בתור הפטרון שלהם וסגדו לו כאל ראשי. למרות כיבוש זה, גישתם של המצרים כלפי זרים מתוארת כקסנופוביה ולבסוף הודחו החיקסוס. סת, בתור הפטרון של החיקסוס וכתוצאה משנאת המצרים לשליטים הזרים, ספג בהדרגה את האלוהיות של האלים הרשעים ובעיקר של האל אפפ.
כשסת הפך להתגלמות הרוע, תוארה דמותו כתנין וכהיפופוטם, חיות שהמצרים פחדו מהן, וכן כחמור. בתקופת הממלכה החדשה, הוא נקשר עם האלים של האימפריות החדשות שהחלו לצמוח. סת תואר כבן הזוג של עשתרת וענת,[2] נשות בעל. כן זוהה סת על ידי המצרים עם האל החיתי טשוב, שהוא אל סערות אכזרי, כמו סת.
מאוחר יותר היוונים קישרו את סת לטיפון בגלל ששניהם כוחות רשע, אלי סערות, בניהם של אלי הארץ, והתקיפו את האלים המרכזיים. בעקבות עלילת החמור, קישרו אותו היוונים גם לאלוהי היהודים.
בתרבות המודרנית
עריכהסת מופיע בסדרת הספרים "משפחת קיין והאלים המצריים" של ריק ריירדן כדמות נבל. סת הוא אחת הדמויות הראשיות בסרט "מלחמת האלים" (אנ') שיצא בשנת 2016. את תפקיד סת משחק ג'רארד באטלר.[3]
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- שלומית ישראלי, המיתולוגיה המצרית, תל אביב: הוצאת מפה, תשס"ה – 2005.
קישורים חיצוניים
עריכה
- סת, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Raymond O. Faulkner, "A Concise Dictionary of Middle Egyptian", ISBN 0-900416-32-7, 2nd ed. 1972, p. 316.
- ^ שלומית ישראלי, המיתולוגיה המצרית, עמ' 223.
- ^ התפקיד "סת" בסרט "מלחמת האלים", באתר IMDb