ספר קרבנות
ספר קורבנות או ספר הקורבנות הוא הספר התשיעי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם. בספר זה עוסק הרמב"ם בדיני הקורבנות שהם קורבנות היחיד, את קורבנות הציבור כלל הרמב"ם כבר בספר עבודה.
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רמב"ם |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | משנה תורה |
| ספר קודם | ספר עבודה |
| הספר הבא | ספר טהרה |
| קישורים חיצוניים | |
| היברובוקס | 58963 |
  | |
הרמב"ם מגדיר את נושאי הספר[1]: "ספר תשיעי - אכלול בו מצוות שהן בקרבנות היחיד. וקראתי שם ספר זה ספר קרבנות".
מבנה הספר ותוכנו
עריכההפסוק הפותח את הספר
עריכהכדרכו בספרי משנה תורה פותח הרמב"ם גם את ספר הקורבנות בפסוק. הפסוק איתו בוחר הרמב"ם לפתוח את הספר הוא פסוק מספר תהילים[2]: "תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ, מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב".
הנושאים הכלולים בספר
עריכההמצוות המבוארות בספר
עריכהבספר זה מתבארים 39 מצוות, מתוכם 20 מצוות עשה ו19 מצוות לא תעשה.
חלוקת המצוות לפי סדר ההלכות:
- הלכות קרבן פסח נכללו בו 16 מצוות מתוכם 4 מצוות עשה ו12 מצוות לא תעשה: (א) לשחוט הפסח בזמנו. (ב) שלא לזבוח אותו על החמץ. (ג) שלא תלין אימוריו. (ד) לשחוט פסח שני. (ה) לאכול בשר הפסח על מצה ומרור בלילי חמישה עשר. (ו) לאכול בשר פסח שני על מצה ומרור בלילי חמישה עשר לחודש השני. (ז) שלא יאכל נא ומבושל. (ח) שלא יוציא מבשר הפסח חוץ לחבורה. (ט) שלא יאכל ממנו משומד. (י) שלא יאכיל ממנו לתושב או שכיר. (יא) שלא יאכל ממנו ערל. (יב) שלא ישבור בו עצם. (יג) שלא ישבור עצם בפסח שני. (יד) שלא ישאיר ממנו לבוקר. (טו) שלא ישאיר מפסח שני לבוקר. (טז) שלא ישאיר מבשר חגיגת ארבעה עשר עד יום שלישי.
- הלכות חגיגה נכללו בו 6 מצוות, מתוכם 4 מצוות עשה ו2 מצוות לא תעשה: (א) להיראות פני ה'. (ב) לחוג בשלושה רגלים. (ג) לשמוח ברגלים. (ד) שלא ייראה ריקם. (ה) שלא יעזוב לוי מלשמחו וליתן לו מתנותיו ברגלים. (ו) להקהיל את העם בחג הסוכות במוצאי שמיטה.
- הלכות בכורות נכללו בו 5 מצוות, 2 מצוות עשה 3 מצוות לא תעשה: (א) להפריש בכורות. (ב) שלא ייאכל בכור תמים חוץ לירושלים. (ג) שלא ייפדה הבכור. (ד) להפריש מעשר בהמה. (ה) שלא ייגאל מעשר בהמה.
- הלכות שגגות נכללו בו 5 מצוות עשה: (א) שיקריב היחיד קרבן חטאת קבוע על שגגתו. (ב) שיקריב אשם מי שלא נודע לו אם חטא אם לא חטא עד שייוודע לו ויביא חטאתו, וזה הוא הנקרא אשם תלוי. (ג) שיקריב החוטא אשם על עבירות ידועות, וזה הוא הנקרא אשם ודאי. (ד) שיקריב החוטא קרבן על עבירות ידועות, אם היה עשיר בהמה ואם היה עני עוף או עשירית האיפה, וזה הוא הנקרא קרבן עולה ויורד. (ה) שיקריבו הסנהדרין קרבן, אם טעו והורו שלא כהלכה באחת מן החמורות.
- הלכות מחוסרי כפרה נכללו בו 4 מצוות עשה: (א) שתקריב הזבה כשתטהר קרבן. (ב) שתקריב היולדת כשתטהר קרבן. (ג) שיקריב הזב כשיטהר קרבן. (ד) שיקריב המצורע כשיטהר קרבן. ואחר שיקריבו קרבנותיהן, תיגמר טהרתן.
- הלכות תמורה נכללו בו 3 מצוות, מתוכם מצות עשה אחת ו2 מצוות לא תעשה: (א) שלא ימיר. (ב) שתהיה התמורה קודש, אם המיר. (ג) שלא ישנה הקודשים מקדושה לקדושה.
הרמב"ם כולל את דיני מעשר בהמה עם דיני בכור בהמה משתי סיבות: (א) כיוון שמעשה שניהם אחד. (ב) שהכתוב כללם יחד, שנאמר[3]: "ואת דמם תזרוק" וכך למדו מפי השמועה, ש"דמם" מלשון רבים זה דם מעשר ודם בכור[4].
פסקים ייחודיים
עריכהקרבן פסח שאבד
עריכהבדין קרבן פסח שאבד ואחרי שהפריש הבעלים פסח אחר מצא את פסחו הראשון. פוסק הרמב"ם שיקריב איזה מהם שירצה לשם קרבן פסח והשני יוקרב כקרבן שלמים. הראב"ד משיג על הרמב"ם וכותב שדבר זה שיבוש הוא, אלא הדין הוא שהפסח השני ירעה עד שייפסל ויביא בדמיו קרבן שלמים.
פרשני הספר
עריכהנושאי כליו של הרמב"ם:
אחרונים:
- אור שמח - הרב מאיר שמחה הכהן.
מהדורות מבוארות:
- משנה תורה להרמב"ם המבואר - מפעל משנה תורה.
- משנה תורה להרמב"ם המבואר - הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).
- הרמב"ם המבואר - מהדורת חיטריק.
קישורים חיצוניים
עריכה
- משנה תורה, ספר קורבנות באתר hebrewbooks.
- ספר הקורבנות באתר מפעל משנה תורה.