סיריוס
סיריוס (יוונית: Σείριος) הוא כוכב זוגי הידוע גם כ-α בכלב גדול, הכלב של אוריון (כְּסִיל)[2] וגליזה 244. נקרא בעברית אברק או "כוכב הכלב", זהו הכוכב הבהיר ביותר בשמי כדור הארץ (מלבד השמש), מרחקו 8.6 שנות אור ממערכת השמש (המערכת החמישית במרחקה ממערכת השמש והשנייה מבין אלו שניתנות לצפייה ללא ציוד עזר אחרי מערכת אלפא קנטאורי) והוא שייך לקבוצת הכוכבים כלב גדול ומהווה את הקודקוד הדרום מזרחי של משושה החורף.
.JPG) | |
| תמונה של סיריוס-A וסיריוס-B (הנקודה הקטנה שלידו). צולמה על ידי טלסקופ החלל האבל | |
 | |
| מיקומו של סיריוס בקבוצת הכוכבים כלב גדול | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | כלב גדול (Canis Major) |
| שמות נוספים | אברק, α בכלב גדול, גליזה 244, LHS 219 |
| סוג | כוכב הסדרה הראשית לבן |
| בהירות נראית | 1.47- |
| סיווג ספקטרלי | A1V |
| עלייה ישרה | 06ʰ 45ᵐ 08.9ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 58.017″ 42′ 16°- מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 1.42 |
| מרחק |
0.04 ± 8.6 שנות אור 0.01±2.64 פארסק |
| רדיוס | 1.711 רדיוסי שמש |
| מסה | 2.02 מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 25.4 מהשמש |
| טמפרטורה | 9,940 K |
| מהירות סיבוב | 16 ק"מ/שנייה |
| מהירות רדיאלית | −5.5±0.4 קילומטר לשנייה |
| תנועה עצמית | 1,323[1] מילי-שניות קשת בשנה |
| היסט | 379.21±1.58 אלפיות של שניות קשת |
| מתכתיות |
0.5  |
| מערכת | |
| כוכבים נלווים | סיריוס-B |
  | |
 צולמה על ידי טלסקופ החלל האבל | |
| תמונה של סיריוס-A. צולמה על ידי טלסקופ החלל האבל | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| סוג | ננס לבן |
| בהירות נראית | 8.5 |
| סיווג ספקטרלי |
A1Vm/DA2 |
| עלייה ישרה | −546.01±1.33 אלפיות שניית קשת בשנה |
| נטייה | −1,223.07±1.24 אלפיות שניית קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 11.18 |
| מרחק |
8.6±0.04 שנות אור 2.64±0.01 פארסק |
| רדיוס | 0.0084 רדיוסי שמש |
| מסה | 0.98 מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 0.056 מהשמש |
| טמפרטורה | 26,000 K |
| מהירות סיבוב | 16.7±0.4 קילומטר לשנייה |
| מהירות רדיאלית | −5.5±0.4 קילומטר לשנייה |
| היסט | 379.21±1.58 אלפיות של שניות קשת |
| מתכתיות |
0.5 |
| | |
הכוכב הראשי במערכת הוא סיריוס-A, כוכב הסדרה הראשית מסוג ספקטרלי A1 V, צבעו לבן-כחלחל והוא מאיר בעוצמה גבוהה פי 25 מעוצמת ההארה של השמש. לסיריוס מהירות רדיאלית של 7.6 ק"מ לשנייה, ובתצפיות נתגלה סביבו ענן אבק.
הכוכב המשני במערכת הוא הננס לבן סיריוס-B. הוא מסתובב סביב נקודה משותפת בינו לבין סיריוס-A ב־50.1 שנות ארץ, במסלול אקסצנטרי מאוד, המשתנה בין 8.1 יחידות אסטרונומיות ל־31.5 יחידות אסטרונומיות. סיריוס-B חיוור פי 10,000 מסיריוס-A, קוטרו 12,000 ק"מ וצפיפותו גדולה פי 92,000 מצפיפות השמש.
סיריוס־A הוא כוכב התקן למחלקה הספקטרלית A1V.
היסטוריה
עריכהסיריוס ניתן לצפייה כמעט מכל המקומות הניתנים ליישוב על כדור הארץ (למעט אזורים מצפון לחוג הארקטי) ובשל בהירותו הרבה היה מוכר לרוב התרבויות העתיקות. הוא מופיע בכתבים ממצרים העתיקה בשם "סותיס" וזוהה עם האלה איזיס. המצרים בתקופה ההיא ייחסו לו חשיבות רבה והופעתו בשמי הבוקר לפני זריחת השמש בישרה את היפוך הקיץ ואת עונת ההצפות של הנילוס, אירוע חשוב ביותר מבחינה חקלאית. בצו קנופוס שפורסם על ידי תלמי השלישי, המלך מפרסם רפורמה בלוח השנה בהתבסס על מחזורו של כוכב סותיס.
ביוון העתיקה בישרה הופעתו של סיריוס בדמדומי הבוקר את תחילת התקופה החמה והיבשה, שנקראה ימי הכלב או ימי הכלבים. בשל בהירותו הגדולה של הכוכב יוחסו לו גלי החום והיובש של הקיץ והוא נחשב לבעל השפעה שלילית על הצומח והחי, ופרוש שמו בלטינית הוא "חורך".
תלמי, קיקרו, גרמניקוס, סנקה ואנשים נוספים בעת העתיקה תיארו את סיריוס ככוכב אדום, בדומה לארקטורוס, אלדברן, אנטארס וביטלג'וז, זאת למרות שכיום הכוכב הוא בעל גוון לבן-כחלחל. אין כיום שום הסבר מקובל לשינוי הצבע של הכוכב בתוך מאות שנים מאדום ללבן וחיפוש אחר שרידים של ערפילית פלנטרית, שתעיד על הפיכת סיריוס B מענק אדום לננס לבן, לא העלה דבר. עם זאת, בשל עוצמתו, סיריוס נוטה לנצנץ יותר מכוכבים אחרים כאשר הוא קרוב לאופק, ואז אורו נראה לעיתים כמשתנה בין אדום, לבן וכחול.
גילוי הכוכב המשני
עריכהקיומו של סיריוס-B, הננס הלבן, המכונה גם "הכלבלב", נחזה עוד בשנת 1844 על ידי פרידריך בסל, על סמך תצפיות בסיריוס ושינויים בתנועתו. הפעם הראשונה בה הוא נצפה בטלסקופ הייתה ב-31 בינואר 1862 על ידי אלבאן גראהם קלארק, כאשר בחן את הטלסקופ החדש בקוטר 18 אינץ', שבנה לאוניברסיטת דיירבורן.
קישורים חיצוניים
עריכה
- יגאל פת-אל, כוכב הכלב סיריוס, באתר ynet, 25 בינואר 2012
- סיריוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ VizieR: LHS 219, LHS Catalogue, 2nd Edition (Luyten 1979)
- ^ Irene J.F. De Jong, Homer, Iliad book XXII, p. 66, note 29
_(Apr_2015_update).png)
1. כדור הארץ > נוגה > מאדים > כוכב חמה
2. צדק > שבתאי > אורנוס > נפטון > כדור הארץ
3. סיריוס > השמש > פרוקסימה קנטאורי > צדק
4. אלדברן > ארקטורוס > פולוקס > סיריוס
5. ביטלג'וז > אנטארס > ריג'ל > אלדברן
6. UY במגן > NML בברבור > VY בכלב גדול > ביטלג'וז