משתמש:David7031/אתה כוננת עולם מראש
אתה כוננת עולם מראש הוא פיוט מסוג סדר העבודה, המתאר את עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. אתה כוננת עולם מראש הוא אחד הפיוטים הראשונים מהסוג שנמצאים בידיניו, והוא נאמר בעבר על ידי קהילות הספרדים, וכיום נאמר על ידי רוב קהילות ישראל. בתקופת הראשונים היו שסברו שמחבר הפיוט הוא יוסי בן יוסי,[א] אולם במחקר המודרני מקובל שפיוט זה הוא אנונימי, וקדם ליוסי.[3] בשל התקבלותו הנרחבת של הפיוט נעשו בו לאוך הדורות הגהות רבות במטרה להתאים את נוסח הפיוט לשיטתו ההלכתית של המגיה, ובמטרה להוסיף פרטים שונים על עבודת הכהן שלא היו בפיוט המקורי.
זמן כתיבת הפיוט
עריכההקהילות שנהגו לומר את הפיוט
עריכההפיוט מובא בסידור רס"ג[4] ונאמר בעבר על ידי רוב קהילות הספרדים[ב], לאחר גירוש ספרד נאמר הפיוט בקהילות יוצאי ספרד, ובמאה ה־18 נתקבל גם בקהילות אלג'יר ותימן. בעת ייסוד נוסח ספרד, אומץ הפיוט על ידי קהילות החסידים כתחליף לפיוט אמיץ כח. בימינו כמעט כל קהילות הספרדים נוהגות לאומרו, בעקבות התפוררות הקהילות והעלייה לארץ ישראל, וכן אומרות אותו קהילות אשכנזיות שונות מכיוון שהפיוט מובן יותר מהפיוט אמיץ כח.
מבנה הפיוט
עריכההפיוט בנוי משלושה סבבים של אקרוסטיכון, בכל סבב מוקדשת לכל אות שורה אחת. הסבב הראשון והשלישי - על סדר א–ב, והסבב השני – על סדר תשר"ק. שלושת הסבבים נגמרים בתיאור הטבילה השלישית של הכהן הגדול, ולאחריהם מופיעות שלוש עשרה שורות ללא אקרוסטיכון.[5] בדומה לרוב סדרי העבודה, גם בסדר זה אין אקרוסטיכון עם שם המחבר.
סבב הא–ב הראשון מוקדש לחלק ההיסטורי, ומפייט את תולדות העולם מבריאתו ועד להקדשת אהרן ככהן גדול. סבב התשר"ק מפייט את עבודת הכהן הגדול, מהפרשתו מביתו לפני יום הכיפורים, ועד לוידוי השני על פר החטאת של הכהן הגדול. סבב הא–ב השני מפייט את עבודת הכהן משחיטת הפר ועד לטבילה השלישית, לאחר קריאת התורה של הכהן הגדול. המשך הפיוט מתאר את עבודות בין הערביים עד לחזרתו של הכהן לביתו, ללא מבנה תבניתי מוגדר.
משקל הפיוט המקורי היה, ככל הנראה, המשקל המרובע. לאורך הדורות, ועם הוספת הגהות והרחבות לפיוט, השתבש המבנה, הן המבנה האקרוסטיכוני והן המבנה המשקלי. לשון הפיוט היא בעיקרה לשון המשנה, עם הבלחות של לשון שירית.
תוכן הפיוט
עריכהבחלק ההיסטורי, מתאר הפיוט את הסיפורים הבאים: בריאת העולם[ג] ובריאת האדם, חטא עץ הדעת, המבול והצלת נח, מגדל בבל, הולדת אברהם,[ד] יצחק, יעקב ושנים עשר השבטים, בחירת שבט לוי, הולדת עמרם והקדשת אהרן לכהן, ותיאור תמציתי של עבודת הכהנים במקדש.
בחלק ההלכתי, מתאר הפיוט את כל עשיית הכהן הגדול ביום הכיפורים, החל מהפרשתו מביתו שבעה ימים קודם יום הכיפורים, ועד לחזרתו לביתו בסיום העבודה. בשונה מפיוטים רבים אחרים, ב"אתה כוננת" אין התייחסות למעשי הכהן הגדול בליל יום הכיפורים, ומתיאור השבעת הכהן בערב יום הכיפורים, עובר הפיוט לתאר את הטבילה הראשונה ושחיטת התמיד בבוקר יום הכיפורים.
פרשנות והגהות
עריכהמכיוון שהפיוט היה נפוץ בקהילות רבות, לאורך השנים הוא זכה לפירושים רבים. מהם קצרים שבאו לפרש את תוכן הפיוט, ומהם ארוכים שלצד הפירוש השתמשו בו כבסיס לדיון מורחב בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. לצד הפירוש, רבים מהמפרשים גם הגיהו את נוסח הפיוט, ולעתים אף הוסיפו עליו, במטרה להתאים את הנכתב בו לשיטתם ההלכתית, או במטרה להוסיף בו פרטים שונים שלא הופיעו בפיוט מקורי. הפרשנים
- רבי דוד אבודרהם, פרשן חשוב של הסידור. כתב, כהוספה לפירושו על הסידור, חיבור בשם "תשלום אבודרהם", המפרש את פיוטי יום הכיפורים, ובליבם את סדר העבודה אתה כוננת.[7]
- רבי יוסף קארו, בחיבורו "בית יוסף", כשהוא מדבר על הלכות תפילת מוסף ליום הכיפורים, הזכיר את סדר "אתה כוננת", וכך כתב:
והסדר הפשוט לקרות בני ספרד הוא סדר אתה כוננת שיסד יוסי בן יוסי כ"ג ויש בו כמה דברים שאינן כהלכה ואין לתמוה עליו שהרי כתבו התוס'... מנהגם היה שלא היו מקפידין לכתוב כהלכתא... וראיתי לכתוב ההגהות שצריך להגיה בסדר אתה כוננת למען ירוץ קורא בסדר עבודה אליבא דהלכתא.
לאחר הקדמה זו, מביא הבית יוסף עשרים ושתיים הגהות לפיוט, המיועדות לדייק אותו ולתקן דברים שנראו בעיניו כטעויות, בפרט מקרים בהם הגמרא אמרה אחרת מהפיוט, או שהרמב"ם פסק אחרת ממנו.[1]
- רבי משה ניגרין, חיבר פירוש בשם "מלאכת עבודת הקדש" על תפילת מוסף ליום הכיפורים, כשהמיקוד העיקרי שלו הוא בסדר העבודה, אותו הוא מפרש, מרחיב מעט ומגיה את הנוסח, תוך שהוא מתייחס להגהות הבית יוסף שקדמו לו.[8]
- הרב יהושע רפאל בנבנישתי, כתב פירוש בשם "עבודה תמה". הפירוש מתמקד בעיקר בפירוש הפיוט, תוך מתן תשומת לב מדוקדקת לכל מילה.{{הערה|
- ^ כך למשל כתב הבית יוסף,[1] וראו סיכום ציטוטי הראשונים בהקדמתו של רבי משה ניגרין לפירושו "מלאכת עבודה הקדש".[2]
- ^ למעט נוסח קטלוניה בו נאמר "אל אלהים בך יצדקו" של רבי יוסף אבן אביתור.
- ^ מוזכרת בקצרה, ללא תיאור ששת ימי הבריאה השונים[6]
- ^ ייתכן שגם עקידת יצחק, דבר זה תלוי במחלוקת פרשנים על המילים "ולעת שיבתו לבבו חקרת". ראו תשלום אבודרהם, המפרש זאת על העקידה, ולעומתו עבודת ישראל, המפרש שלא ייתכן שזו העקידה.
- ^ 1 2 אורח חיים סימן תרכא
- ^ ניגרין, משה, מלאכת עבודת הקדש, באתר היברובוקס
- ^ צבי מלאכי, עמוד 19
- ^ סעדיה בן יוסף, אלפיומי, 882-942, סדור רב סעדיה גאון, באתר היברובוקס
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דוד אבודרהם, תשלום אבודרהם, עמוד 37, באתר היברובוקס - ^ צבי מלאכי עמוד 17
- ^ אבודרהם, דוד בן יוסף, תשלום אבודרהם, ברלין תרס, באתר היברובוקס
- ^ ניגרין, משה, מלאכת עבודת הקדש, שאלוניקי שכח, באתר היברובוקס