חיים בנבנישתי
רבי חיים בן ישראל בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (החבי"ב) (איסטנבול, ה'שס"ג, 1603 – איזמיר, י"ט באלול ה'תל"ג, 31 באוגוסט 1673) היה רב ופוסק הלכה באיזמיר, מחבר ספר כנסת הגדולה על ארבעה טורים.
| לידה |
1603 ה'שס"ג איסטנבול, האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
31 באוגוסט 1673 (בגיל 70 בערך) י"ט באלול ה'תל"ג איזמיר, האימפריה העות'מאנית |
| כינוי | מרן החבי"ב, הכנסת הגדולה |
| מקום פעילות | איזמיר |
| תקופת הפעילות |
?–1673  |
| תחומי עיסוק | רב, פוסק הלכה |
| רבותיו | הרב יוסף מטראני רבי יוסף סאמיגה, רבי צמח נרבוני |
| חיבוריו | כנסת הגדולה, בעי חיי, דינא דחיי, פסח מעובין, חמרא וחיי |
  | |
חייו
עריכהנולד בשנת ה'שס"ג (1603) באיסטנבול, בירת האימפריה העות'מאנית, לרבי ישראל, בנו של הרב משה בנבנשתי; אחיו הבכור היה הרב יהושע רפאל בנבנישתי. למד בצעירותו אצל רבי יוסף מטראני (המהרי"ט), שהיה החכם באשי של טורקיה. כמו כן, למד אצל מהר"י סאמיגה[1] ורבי צמח נרבוני[2]. רבו המובהק, מהרי"ט, חיבבו מאוד והשיאו לבתו של עשיר גדול, ובירכו שיחבר חיבור על "ספר מצוות גדול" (סמ"ג) של רבי משה מקוצי. ואכן, בגיל 21 חיבר את ספרו הראשון דינא דחיי על הסמ"ג.
כיהן ברבנות בעיר טירה הסמוכה לאיזמיר, ולאחר מכן עבר לאיזמיר וכיהן בה כדיין וכראש ישיבה. לאחר מותו של רבה של איזמיר, רבי יוסף איסקפה, היה רבי חיים המועמד המוביל לתפקיד רבנות העיר, לאחר שהחל מתפרסם בעולם כפוסק הלכה בעל שיעור קומה. למרות זאת, החליטו פרנסי העיר, שלא הייתה דעתם נוחה ממנו, למנות במקביל שני רבנים ראשיים, האחד יפסוק בדיני איסור והיתר והשני בדיני ממונות. רבי חיים התמנה לרב הפוסק בדיני איסור והיתר, ואילו לתפקיד הרב השני התמנה רבי אהרן לפפה. אף על פי שרבי חיים בנבנישתי הסכים כביכול לפשרה זו, בליבו חש מרירות על נישולו מהתפקיד שהיה ראוי לו. המתיחות בין הרבנים לא ניכרה בחיי היום יום, והצדדים הקפידו להצניעה היטב. החיד"א מעיד ששמע שבספרו של רבי חיים, "כנסת הגדולה", האריך בדברי המחלוקת שבינו לבין רבי אהרן, והם הושמטו מספרו מפני כבודו.
פרשת שבתי צבי
עריכהבראשית שנת ה'תכ"ו (ספטמבר 1665) שב לאיזמיר משיח השקר שבתי צבי מגלותו, והעיר כולה נסחפה בהתלהבות המשיחית סביבו. רבי חיים בנבנישתי ורבי אהרן לפפה עמדו בראש מתנגדי שבתי צבי, יחד עם רוב רבני העיר. במהלך חנוכה ה'תכ"ו (תחילת דצמבר 1665) עלתה ההתלהבות המשיחית באיזמיר מספר מדרגות, ורבני העיר קיימו התייעצויות דחופות באשר לצעדים בהם עליהם לנקוט. מסופר כי רבי חיים היה התקיף שבין המתנגדים, וגרס כי יש להרוג את שבתי צבי. תוכן ההתייעצויות דלף, והגביר את המתיחות בין תומכי שבתי צבי לבין מתנגדיו. ביום שבת ד' בטבת (12 בדצמבר) פרץ שבתי צבי בראש מאות ממאמיניו לבית הכנסת הפורטוגזי בעיר, בו התפללו הרבנים וחולל במקום שערורייה ארוכה, שבמהלכה התעמת עם רבי חיים קשות וגידף אותו קבל עם ועדה. מיד לאחר השבת עבר רבי חיים למחנה תומכי שבתי צבי[3], בעוד הרבנים שהתמידו בהתנגדותם נאלצו להימלט מהעיר. שבתי צבי הדיח את רבי אהרן לפפה מהרבנות ומינה את רבי חיים לרב הראשי היחיד בעיר. תקופת תמיכתו של רבי חיים בשבתי צבי נמשכה כתשעה חודשים עד להתאסלמותו של שבתי צבי (אם כי לא ברור אם האמין באמת במשיחיותו[4]), לאחר מכן עמד רבי חיים בראש הרבנים שלחמו במאמיניו. הפוסקים רואים את תשעת החודשים של תמיכתו כטועה בהילכתא למשיחא, וכיוון שחזר בו מטעותו ועשה תשובה, טעותו נסלחת, ולא נפגם מעמדו כרב ופוסק.
רבי חיים בנבנישתי נפטר באיזמיר בי"ט באלול ה'תל"ג (31 באוגוסט 1673).
ספריו
עריכה- כנסת הגדולה ושיירי כנסת הגדולה – חיבורו המפורסם ביותר על הטור והבית יוסף, על שמו הוא נקרא "בעל כנסת הגדולה".
- בעי חיי – ספר שאלות ותשובות בהלכה (כולל תשובות שהתקבלו מרב שמואל דניאל).
- דינא דחיי – פירוש על "ספר מצוות גדול" (סמ"ג) של רבי משה מקוצי.
- פסח מעובין – דיני בדיקת חמץ, סדר תפילת ערבית של יום טוב ראשון, קידוש והבדלה, הכנת המצות ואכילתם, וסדר הגדה של פסח.
- חמרא וחיי – על מסכת סנהדרין.
ספרו "כנסת הגדולה" הפך לאחד מספרי היסוד בפסיקה, והחיד"א כותב עליו במליצתו: "הרב הנזכר מאיר עיני גולה הוא בספרי כנסת הגדולה אשר נדפסו בשמונה חלקים, ובלעדו לא ירים איש מורה הוראה הבקי בדרכי הוראה והוא מיראי הוראה את ידו בשום הוראה עד שילך מהרה לבית הכנס"ת[5] ויראה מה בפיו ומה ירמזון עיני חכמתו, ואחר צאתו מבית הכנסת בנחת רוח יערה יורה יורה".
לקריאה נוספת
עריכה- דוד תמר, רמיזות לתנועת שבתי צבי בשו"ת ר’ חיים בנבנשתי, סיני עב (ה'תשל"ג) 185–188.
- דוד תמר, מחלוקת ר’ חיים בנבנישתי ור’ אהרן ליפא, תרביץ מא (ה'תשל"ג) 411–423; מב 211.
- יעקב ברנאי, ר’ חיים בנבנשתי ורבנות איזמיר בתקופתו, ימי הסהר (ה'תשנ"ו) 151–191.
- עמית קולא, שבתאיותו של ר"ח בנבנשתי – עיון מחודש, קבלה 17 (ה'תשס"ח) 311–329.
- תולדותיו, בספרו בעי חיי, בהוצאת מכון בית מאיר, ירושלים ה'תש"ע (עמ' 7–56)
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד הלחמי, רבי חיים בנבנישתי (בעל „כנסת הגדולה”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' פ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- חיים בנבנישתי, באתר "החכם היומי"
חיים בן ישראל בנבנשתי (1603–1673), דף שער בספרייה הלאומית
מספריו באתר HebrewBooks
עריכה- כנסת הגדולה יו"ד ח"א דפוס ראשון
- כנסת הגדולה או"ח
- כנסת הגדולה אה"ע
- כנסת הגדולה חו"מ ח"א
- כנסת הגדולה חו"מ ח"ב
- כנסת הגדולה חו"מ מהדורה בתרא
- כנסת הגדולה יו"ד ח"א
- כנסת הגדולה יו"ד ח"ב
- כנסת הגדולה יו"ד ח"ג
- כנסת הגדולה יו"ד ח"ד
- שיירי כנסת הגדולה יו"ד
- בעי חיי חלק א
- בעי חיי חלק ב
- בעי חיי חלקים ג–ד
- חמרא וחיי
- פסח מעובין – תיאור וסריקה מלאה באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה