בית אשל

בית אשל (יישוב לשעבר)
	בית אשל, בסמוך לעלייתו על הקרקע
	בית אשל, בסמוך לעלייתו על הקרקע
טריטוריה	המנדט הבריטי
מחוז	באר שבע
נפה	נגב
שפה רשמית	עברית
תאריך ייסוד	1943
סיבת נטישה	מלחמת העצמאות
תאריך נטישה	אוקטובר 1948
יישובים יורשים	באר שבע
דת	יהדות
קואורדינטות	31°14′00″N 34°48′48″E / 31.233472222222°N 34.813272222222°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת באר שבע רגילה) בית אשל

ערך זה עוסק בישוב יהודי שנטש במלחמת העצמאות. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו בית אשל (פירושונים).

בית אשל היה יישוב עברי שננטש לאחר מלחמת העצמאות. שרידיו ממוקמים כיום בחלקה הדרום-מזרחי של באר שבע והוא הוכרז אתר מלחמת העצמאות^[1] ו אתר מורשת^[2].

תולדות

הקמת היישוב

היישוב הוקם כאחד משלושת המצפים שהוקמו בנגב בשנת 1943. תפקידיהם היו לבחון את התכנות קיום חקלאות בנגב ולבחון את אופן המחיה באזור. היישוב עלה לקרקע באוגוסט 1943, כ-2 ק"מ מזרחית לבאר שבע. המייסדים היו קבוצה של עליית הנוער יוצאי אוסטריה שהתחנכו בכפר ויתקין ועברו הכשרה בשימרון. בניגוד לקיבוצים רביבים וגבולות, תושבי בית אשל שאפו להקים במקום מושב עובדים. היישוב התבסס על ענפי הפלחה, לול, גן ירק קטן, עיבוד צמר כבשים, פחחייה וענפי מלאכה שונים.

מעת העלייה לקרקע סבל היישוב ממצוקת מים קשה. אף שנקדחה באר לעומק של יותר מ-70 מטר כדי שלא להיות תלויים באספקת מים במכליות, איכות המים הייתה ירודה. תוכנן להעביר מים בשלוחה המזרחית של צינור המים מקיבוץ ניר-עם, אך בגלל קשיי המעבר בבאר שבע הערבית הצינור לא הגיע עד בית אשל ונבטים. כתחליף לצורכי החקלאות נחפרה באר בנבטים הישנה שבנויה לפי עקרון בארות קנה המצויות במדבריות ברחבי העולם. בניית הבאר הופסקה עם תחילת המלחמה בנובמבר 1947.

בשנת 1945 נבנה ליישוב מחנה קבע מוקף חומה, אשר יועד למגורי 25 איש, וכלל מטבח וחדר אוכל, שלושה חדרי מגורים, נשקיה קטנה ובית ביטחון בן שתי קומות ובו אף שני חדרי שינה. את הבניה ביצעה חברת סולל בונה על פי התכנון של האדריכל יעקב מטריקין. במסגרת ניסיונות החקלאות נבנה סכר אדמה בוואדי שגיב במקום בו מתחברים שלשה יובלים ובמקום נטעו מטעי פרי שהתבססו בעיקר על סכירת מי שיטפונות - חקלאות לימנים (ערוגות). המטע הצליח אך נחרב כולו במלחמה.

תחילת המלחמה

בדצמבר 1947 הותקף היישוב השכן נבטים על ידי כמה מאות אנשי כנופיות מכפרי דרום הר חברון. הפורעים הונסו על ידי אלתור הפעלת מטוס קל שהיה באותה עת בבית אשל ועליו העמיסו מקלע ורימונים. הנגב נותק ממרכז הארץ וגוש נבטים-בית אשל, שהכביש אליו עבר דרך באר שבע, נותק מההתיישבות שממערב לבאר שבע. שיירות אספקה היו צריכות להגיע באיגופים הולכים וגדלים דרך גבולות, רביבים וביר עסלוג'. לאחר התלבטויות רבות הוחלט לפנות מהמקום את הילדים והאמהות, בעזרת קצין בריטי ידידותי בשם מייג'ור בורן. המפונים הועמסו על שריוניות של הצבא הבריטי והועברו על ידם תוך עקיפת באר שבע ודרך חאן יונס עד ניר-עם ומשם לכפר ויתקין, שבשרון.

הפלישה המצרית

בית אשל בדצמבר 1943

בניית החומה סביב הקיבוץ סוף 1943

מיכל המים המשוחזר באתר בית אשל

אתר השחזור של מצפה בית אשל בוצע על ידי קק"ל

שיירות אספקה אל היישוב הותקפו על ידי ערבים מהאזור והדרכים אליו נחסמו^[3]^[4]. בחודש מאי 1948 במהלך הפלישה המצרית וקרבות מלחמת העצמאות, היישוב בית אשל היה מנותק, נתון במצור ממושך ושרוי תחת הפגזה בלתי פוסקת מצד חיל המשלוח המצרי. מיד לאחר הפלישה המצרית התמקם כח מרגמות ותותחים מצרי בקרבת היישוב ופתח בהרעשה עזה בה נהרג מפקד המקום משה אלברט מקיבוץ עין חרוד. חברי היישוב יחד עם אנשי הפלמ"ח ותגבורת מתנועת המושבים התחפרו עמוק באדמה וספגו במשך 5 חודשים הפגזות כבדות ביותר. לאחר שהבינו שבית הביטחון הדו קומתי מהווה נקודת מכוון לתותחים המצריים, פוצצו אותו חברי המקום. אספקה הובלה במטוסים גדולים למינחת שהוכשר לכך ביישוב נבטים ומשם בלילה על הגב הובלה לבית אשל. אספקת המים הייתה מהבאר שבמקום באמצעות משאבה. היישוב החזיק מעמד עד כיבוש באר שבע על ידי צה"ל. באוקטובר 1948, נכבשה באר שבע, וגוש נבטים-בית אשל חובר שוב למדינת ישראל.

לאחר תום הקרבות, ולאחר שהובהר להם שאין בתוכנית להשלים את קו המים המזרחי ולפיכך אין אפשרות לפיתוח חקלאי, ובכוונת המוסדות לרכז את המאמץ ההתיישבותי ממערב לבאר שבע, החליטו החברים לעבור לעמק יזרעאל והניחו את היסוד למושב העובדים היוגב.

עמותת בית אשל

צילום בעת ביקור מקימי בית אשל ומשפחותיהם בשנת 2019

בסוף שנות ה-60 הוקמה עמותת בית אשל, אשר משמרת את המקום. העמותה הוקמה בידי גדעון ספיר וחבריה הם קבוצת מתנדבים. העמותה עוסקת בטיפוח מצפה בית אשל וסביבתו. בפעילות העמותה מהווה המקום אתר חינוך לקבוצות של בני נוער, חיילים ומסגרות אחרות. המבקרים מקבלים הסבר על המקום והתקופה, ועוסקים במשך מספר שעות בעבודת כפיים. האתר מהווה חלק מפרויקט פארק נחל באר שבע^[5]. יו"ר העמותה הנוכחי הוא זאב (דיבה) גרוזובינסקי. בשנת 2019 התקיים באתר סיור משפחות של אנשי בית אשל, בו השתתפו חלק ממקימי היישוב ובני משפחותיהם.

לקריאה נוספת

דן בר-און, מורדים בישימון: סיפורה של בית-אשל 1943-1948. הוצאת מושב יוגב.
דן בר-און, בית אשל - הטירה שלא נכנעה, בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי בתים: סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1988, עמ' 244–246.
סגל שמואל, פאר מיכאל (עורך), מצפה בית-אשל. חלוצים במדבר. הוצאת מעוף בראיה אחרת (2015)