איחר

Hebrew

Root
א־ח־ר (ʾ-kh-r)

Verb

איחר / אִחֵר • (ikhér) (pi'el construction)

1. to be late

Conjugation

Conjugation of איחר / אִחֵר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְאַחֵר action noun: איחור / אִחוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	איחרתי / אִחַרְתִּי		איחרנו / אִחַרְנוּ
	second	איחרת / אִחַרְתָּ	איחרת / אִחַרְתְּ	איחרתם / אִחַרְתֶּם	איחרתן / אִחַרְתֶּן
	third	איחר / אִחֵר	איחרה / אִחֲרָה	איחרו / אִחֲרוּ
present		מְאַחֵר	מְאַחֶרֶת	מְאַחֲרִים	מְאַחֲרוֹת
future	first	אֲאַחֵר		נְאַחֵר
	second	תְּאַחֵר	תְּאַחֲרִי	תְּאַחֲרוּ	תְּאַחֵרְנָה1
	third	יְאַחֵר	תְּאַחֵר	יְאַחֲרוּ	תְּאַחֵרְנָה1
imperative		אַחֵר	אַחֲרִי	אַחֲרוּ	אַחֵרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.